נישואין לגרים לעתיד

משפחתי ואני בקשר כרגע עם משפחה שאינם יהודים. שניים מבני המשפחה מעוניינים להתגייר וכבר החלו בתהליכים הללו פה בארץ. אתמול אחד מהם הגיע לביקור אצלנו להביא לאימי ולאחי מתנות. כמובן שלא הרגשנו בנוח לקבלן משום שאנו גם לא בטוחים אם לפי ההלכה הדבר ראוי. הם מותר לנו לקבלן? או שעלינו לתת להם משהו בתמורה כדי שלא יהיה מצב של מתנת חינם אלא סחר חליפין? בנוסף אותו בחור הוא אדם מאוד מאמין ונקשרתי אליו מאוד. אני בעצמי גיורת אחרי חזרה בתשובה ונכון לעכשיו כל משפחתי דתיים עשרים וכך גם אני(בלי נדר עד כמה שההשתדלות שלנו מספיקה). הבחור מתייעץ איתי בענייני הלכה ויש לו הרבה שאלות שאני עונה לו עליהן בנושא הגיור. יש לו תוכנית להתגייר ולעזוב את ארץ מולדתו בשביל להקים חיים חדשים פה בארץ ישראל כתלמיד חכם. הוא הציע לי נישואין כך שלאחר שהוא יתגייר נינשא. אמא שלי מרגישה לא בנוח בגלל שהיא חושבת שאני אפגע בו ובגלל שיש לו מנטליות שונה הוא יהיה אומלל פה בארץ ביחד איתי. היא בעצמה הגיע לארץ מאוקראינה והתחילה הכל מאפס ללא משפחה עד שהתגיירה והתחתנה עם אבי. היא אומרת שהיא הרגישה קושי רב ואומללות רבה בגלל השינוי הקיצוני ושהיא לא חושבת שהדבר יתאים גם לו. הוא רגיל לאמא שיושבת בבית ומטפלת בילדים, למשפחה גדולה ומלוכדת ואם הוא יתגייר הוא יצטרך לעזוב הכל. אבי נפטר לפני 5 שנים ואמא אמרה שלפני כמה ימים היא חלמה אותו בפעם הראשונה לבוש כולו בלבן מחוייך, אבל היה לו קרע בסוף הבגד. היא חושבת שאולי זה בגלל הסיפור הזה ושכנראה אני והוא לא נועדנו להיות יחד. אני תמיד חולמת את אבא שמח ומחוייך כלפי ואני חושבת שזה דווקא משמח אותו. היא תמיד מספרת כמה קשה היה לה ללמוד עברית להתגייר ולשנות הכל מהקצה לקצה ובגלל זה היא חושבת שמענישים את אבא שלי שרצה אותה גם כשהייתה גויה וגם לאחר שהתגיירה. אני לא רוצה לצער את אבא כי הוא הכל בשבילי בחיים ו אני מצפה בכל רגע לשובו בתחילת המתים. אבל אני באמת אוהבת את הבחור ו אני מאמינה שהוא יתגייר ויהיה מוצלח מאוד בעוד 3 שנים כי יש לו רצון והוא לומד בהתמדה עצומה כבר 18 שנים תורה ותהילים בשפתו שלו. רציתי לשאול אם לאור הרקע הסיפרתי כאן, אני עושה את הדבר הנכון בכך שאני מתכננת חיים משותפים איתו? אני גרה ויודעת איך זה להתחיל הכל מההתחלה, כל מה שאני רוצה זה להשלים את התיקון שלי ולהתחתן עם מישהוא שדומה לי. הוא מבחינתי דומה ו אני מרגישה שזה החצי השני שלי. שנינו מרגישים קשר מיוחד ביחד ונהיה אבודים האחד ללא השניה. אנחנו לא נמשכים פיזית, אלא נפשית כי הוא אדם מדהים עם נשמה מרוממת מאוד ו הוא עתיד לגדולות. אני רוצה לתת לו הזדמנות ואפילו אמרתי לו ש3 שנים הן הרבה זמן בו באמת נוכל לשקול את המצב ו להחליט מה נכון. אין לי רצון להינשא לאחר ושנינו באמת מקורבים לה'. הוא יודע כמעט הכל לכמעט מוכן כבר לגיור. אז אם אני אחכה לו 3 שנים וכשהוא יתגייר אהיה איתו זה בסדר? אז בבקשה אם תוכלו לשקול את המצב ולענות על 2 שאלותיך אשמח מאוד כי נכון לעכשיו ליבי נשבר בקירבי משום שאין לי כוונה לפגוע באיש ואני מוכנה לקבל על עצמי לעשות את הדבר הנכון.