פרמיטיביות מול הקידמה

לכבוד השואל, 

1.  למה רשום בנבואות גוג ומגוג למשל אלה ברכב סוסים וכו .. למה לא רשום טנקים .? או כלי טייס .?

תשובה: ענין הנבואה באה במראה, וכמו שכתוב "במראה אליו אתודע" (במדבר יב-ו).

חלק מפתרון הנבואה היינו שהנביא יתן מילים של תיאור למחזה שהוא חיוה. וכמו שארו חז"ל אין סגנון נביא אחד דומה  לשני (על פי סנהדרין פט.).

ולכן דבר פשוט הוא, שאע"פ שיחזקאל הנביא וזכריה הנביא ניבאו אודות אחרית הימים, מ"מ הם הביעו את הרעיונות שהם חיוו בחפצים המסמלים את אותה החוויה שהכירו בימיהם.

2. למשל שאישה יורקת על הריצפה אם האח של הנפטר לא רוצה לקיים ייבום.

ענין היריקה לא נעשתה בכונה לזלזל בכבוד הבריות, אלא בכדי לעשות מעשה להראות שהאשה הזאת כבר אינה משועבדת ליבם הזה לשמשו ולכבדו כמו שהיתה זקוקה לכבדו מקודם.

ואלו הן דברי ספר החינוך (מצוה תקצט):

לפי שהאשה הזאת היתה ראויה לשמש האיש הזה תחת אחיו, מן הטעם שזכרנו למעלה במצות יבום, והוא אינו רוצה בה, צותה התורה שתעשה אליו מעשה שמוש זה של חליצת נעל, שהוא שמוש העבד הקנוי בפרסום לפני בית דין, להראות לכל שקנויה היתה לו לגמרי, וכי ראוי היה לו ליבם אותה, מן הטעם הנזכר במצוה הקודמת, ולפי שהוא אינו רוצה לעשות מה שמוטל עליו, להקים לאחיו שם היא יוצאת מתחת ידו, וירקה בפניו להודיע שנפטרה ממנו לגמרי, ואינה משעבדת לו עוד לחלק לו כבוד בשום דבר, אבל הוא חשוב אליה כאיש זר שאין משגיחין עליו מלרק בפניו, ותלך לה מעתה ותנשא לכל מי שתרצה.

3. לא חסר עוד מלא דוגמאות .

לא אדע לאיזו דוגמאות אתה מתכווין.

4. למשל שמטילים על אדם חרם.

הבנת ענין זה די פשוט, והיינו שבכל חברת בני אדם, כדי לנהל חיים חברתיים תקינים, צריך להיות משהו שיכוף על אנשים את שיפוט השופטים. וכמו שכתוב בתורה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל ארצך" (דברים טז -יח). וכן היום, מעמידים כל מדינות העולם המתקדמות מערכת של משטרה.

בזמן שבית המקדש היה קיים, היתה יד הבית דין חזקה, וכאשר העידו לפניהם על מי שעבר את הגדר הקבועה, היו מוציאים לפועל את מה שמגיע לו על פי מה שקצוב לו בתורה במידה כנגד מידה.

אבל מאז חורבן הבית וישראל גלו בכל העולם, וכבר אין יד  הבית דין חזקה וכמו שהיתה פעם,  אם כן מוטל הדבר על רבני כל קהילה וקהילה לשמור על המשפט, כל אחד בתוך קהילתו.

ואע"פ שהרבנים יכולים לדון דינים מסויימים בגלות כגון דיני אישות ודיני ממונות, אבל אין להם שום דרך להכריח את בני קהילתם עצמם לשמוע בהחלטת שיפוטם - ובלי זהת אין שווי גדול להחלטתם במשפט.

לכן השתמשו בענין החרם, והיינו כאשר נתברר (רק אחרי מספר פעמים שניתן האפשרות למסרב שוב לשמוע לבית דין אם ירצה) שאין המסרב מתיחס ואין לו רצון כלל לשמוע בקול הבית דין, אז אסרו הבית דין לאנשי הקהילה להנות לו (כגון לעשות מסחר אתו וכד ) עד אשר יסכים לשמוע בקול הבית דין. ואין בזה משום פרימיטביות כלל אלא הוא דבר לוגי ביותר.

5. יש גם הרבה הלכות מפעם מימם עברו של חכמים שאתה אומר וואלה זה ממש ניראה שהם פרמיטבים ואינם נוהגים בחוסר הגינות.

לא אדע למה כבודו מתכוין, להיפך, ענין ההיגני היה אצל היהודים בכל הדורות, יש חיובי נטילה כשקמים בבוקר וכן כשיוצאים מן השרותים, שאין את זה אצל אומות העולם; ישנם דיני נימוס בסעודה האוסרים לשתות מכום ששתה בו חבירו וכו; ישנו חיוב של רחיצה וניקוי הידים בכל פעם שנוגעים בדבר מלוכלך ועוד.

בברכה,

רב נחום