בעלי הולך נגד החינוך שלי

לכבוד השואלת,

קשה לשמוע על מצבך.

כאשר יש פער בין בני הזוג בעניני הדת, מאד קשה שוב לגשר בין בני הזוג.

כידוע לך, הרבה מן העבודה של השגת "שלום בית" תלוי בזה, שאחד יוותר לשני רק בשביל שזה חשוב לשני.

יכול להיות שישנם שני אנשים טובים, ועל פי רוב הם מגשרים על הפערים, אבל כשזה מגיע לענינים הקשורים לדת זה מאד קשה, מכיוון שכל אחד תופס שהוא לא יכול לוותר על מה שהוא מבין שבורא העולם רוצה.  

לפי מה שאת מתארת, אין כאן איזה טעות או אשמה: שניכם התחתנתם באותה מדריגה רוחנית, שניכם התקדמתם ביחד לחזור בתשובה, את השארת בהחלטתך, ובעלך חזר מן ההחלטתו. אין כאן מקום לאשמה, כל אחד צריך לעשות מה שהוא באמת מבין בפנים. אבל בסופו של דבר, לא נראה שאת תוכלי לשנות את דעתו לגבי חיובו בשמירת המצוות; ובעזרת השם הוא לא ישנה את דעתך שלא לשמור מצוות ח"ו. 

ואם כך, מוטל עליכם עכשיו להחליט ביניכם איך מתקדמים. את נסית כבר ללכת בדרך השכנוע והגישור בחלק הדתי אבל זה לא עבד. אז מה לעשות?

אם בעלך מבין את המצב שהוא לא ישנה אותך לדעתו, ואת רוצה להשאר שומרת מצוות, א"כ הוא זה שצריך להחליט: או שהוא יכבד את דעתך ואת בחירתך להמשיך בדרך של קיום המצוות - שזהו זכותך; או שלא יכבד את דעתך ואז הוא יצטרך לפרוש. מכיוון שאי אפשר לחיות ביחד בבית אחד כאשר בן זוג אחד מזלזל בגבולות ששם בן זוג השני [זה  נכון אפילו לגבי גבולות טכניות; וכל שכן לגבי גבולות מוסריות ודתיות].

אם כן אולי תצאי לפגישה מסודרת עם בעלך לאיזה מסעדה, ואחרי שהוא יאכל ויהיה לו יותר יישוב דעת, אז תציעי לו את תיאור המצב כנ"ל; ותשאלי אותו: האם הוא באמת חושב שהוא יוכל לשכנע עליך להתפשר בקיום המצוות? ותבהירי לו שזה לא ככה. ואם כן, תשאלי אותו, אז מה  הוא רוצה? איך הוא רואה שיתקדמו הענינים לעתיד. ותנסי בכל הכוחות שלא לערב רגשות בשיחה; רק עובדות פשוטות. 

תתמכי בו שאת מאמינה שהוא יכול להגיע לידי מסקנא ברורה ובדרך מבוגרת; בלי לצעוק, בלי להתעצבן על השני בלי להאשים. רק פשוט: מה הוא רוצה לעשות עם העובדות?

תחזירי באופן ברור על ב' האפשרויות שיש לו: או לכבד את החלטתך לשמירת המצוות ואת הגדרים שאת מציבה הקשורים לזה, ואת ג"כ תכבדי את החלטתו ולא תנסי לכפות עליו שמירת המצוות; או שהוא לא רוצה לכבד את החלטתך ואז הוא יצטרך לפרוש ממך כי אי אפשר לחיות ביחד בלי שתוכלי לתת אימון בו שהוא מכבד את מה שאת מציבה כלפי עצמך.

ואם תוכלו להגיע לאיזשהו סידור ביניכם מתוך תקשורת מנומסת ומכובדת, ובלי רגשות שליליות אחד על השני, זהו הכי עדיף.

ואסיים בברכה, שיתן לך הקב"ה את הכח שאת צריכה כעת, ושתזכי לברר באופן חותך מהי דעת בעלך ובחירתו, ושהשם יתברך יעזור לך ליישם את כל הדברים הטובים שאת מצפה לעצמך ולכל משפחתך.

בברכה,

רב נחום