שאל את הרב - כללי
תשובה ופייסבוק
- ט"ו אלול התשע"ד
שאלה
שלום הרב! בשנה האחרונה הרגשתי ומרגישה עדיין לצערי הרב הידרדרות רוחנית עצומה!! אם לדרג את זה מ 1 עד 10- סוף שנה שעברה אני מרגישה שהייתי 9 לפחות ביחס להיום- 1! אם בכלל. הדבר העיקרי שהרס אותי- הפייסבוק. הכרתי שם 2 בחורים, ממשפחות חרדיות, עם אחד מהם זה הגיע להתכתבויות ברמה שאני כרגע נגעלת מעצמי. שיחות לא צנועות בכלל. (אני מצטערת מעמקי ליבי אם אכתוב את הדברים בצורה לא צנועה, אני רוצה להתנקות מזה ולהוציא את הכל החוצה ממני!) הבחור השני, זה הרבה יותר גרוע, נפגשנו 3 פעמים במהלך השנה האחרונה. ב 2 הפגישות הראשונות שמרנו נגיעה כהלכה ממש. אבל הפגישה השלישית.. התקיימה בים(!!!) אני לא מאמינה שזה קרה לי! היתה נגיעה, יותר מידי!!! לא יודעת למה עשיתי את זה! אני לא באמת רציתי את זה!! זה היה נורא!! שלא לדבר על השיחות שדיברנו בטלפון בלילות. כנ״ל, שיחות לא צנועות בעליל!! הכשלתי אותם, את שניהם! לא יודעת איך א-נ-י הגעתי למקום הזה!!! איך?! למה העמדתי את עצמי בניסיונות כל כך קשים מצד אחד אבל כל כך טיפשיים שבקלות הייתי מצליחה לא להיכנס לזה אילולא הפייסבוק!! הרב, זו השנה הכי גרועה בחיי שחוויתי עד היום! אני מפחדת מהעונשים הצפויים לי! הדבר העיקרי שבגללו אני נמצאת פה ושואלת עליו, אלה הדברים הבאים: אומרים שבתשובה ישנם 3 חלקים: חרטה, וידוי, וקבלה לעתיד. אתחיל מהסוף: קבלה לעתיד- וודאי שיש! אני בעז״ה לא רוצה לעמוד בניסיונות כאלה אף פעם בחיי, לא להעמיד את עצמי בהם. אני לא רוצה להגיד ׳אין סיכוי שאחזור על זה אי פעם׳, כי ״אין אפוטרופוס לעריות״, אבל אני מקווה, ובעז״ה אעשה את כל ההשתדלות על מנת למנוע את זה מעצמי. וידוי- בכיתי, התוודיתי, אבל אני לא בטוחה שאני יודעת איך עושים את זה בצורה נכונה ומתאימה לחטאים הנוראים שעשיתי. אני אשמח אם הרב יוכל להסביר מה ואיך להגיד ולעשות. והשלב שהוא אמנם הראשון, ואם הבנתי נכון, הוא התנאי לכל המשך תהליך התשובה- החרטה. ועל כך רציתי לשאול- הרב, אני לא יודעת איך להסביר את עצמי בצורה מדויקת שהרב יוכל לתקן אותי איפה אני טועה בהבנה שלי. אני אנסה. אני מרגישה שאם דבר כזה היה מזדמן לי שוב- לא הייתי מעזה לעשות שטות כזו, כמובן עם הרבה סיעתא דשמייא! אבל אני מרגישה שאני לא מספיק מתחרטת על המעשה הנוראיייייי שעשיתי!! שה׳ יעזור לי להבין את גודל העבירה!!! אני כנראה לא מעכלת את מה שעשיתי. אני רוצה שה׳ יסלח לי. שיכפר לי. ואני לא יודעת אם מגיע לי כי אולי אני לא מתחרטת מספיק. למה אני חושבת שאני לא מתחרטת מספיק? אני אסביר: זה יהיה אכזרי וקשה לי לכתוב. כי אני עדיין מדמיינת בראש מה היה קורה אם.. ומה היה קורה אם הייתי עושה את הדברים בצורה אחרת.. וכו׳ וכו׳. אני מקווה שהרב הבין את כוונתי. ז״א, שאמנם לא הייתי חוזרת על זה שוב. אבל עדיין מדמיינת מה היה יכול לקרות אם הייתי ׳נהנית׳ יותר ולא לחוצה. (סליחה על צורת הכתיבה.) מה אני אעשה כדי להתחרט על זה בצורה כזאת שתזעזע אותי כל פעם שאני אחשוב על זה?! אני חייבת לציין שיהיה לי קשה מאוד, או אפילו בלתי אפשרי בכלל, אם הרב יכתוב לי שאני צריכה לשכוח מזה. כי זה בלתי אפשרי. אני יודעת שלא אצליח! אני מרגישה שהימים החשובים האלה אוזלים לגמרי ואני נשארת מאחורה ולא מתקדמת! אני לא מרגישה שהמלך בשדה!!!!! אני לא מרגישה שהאמירה ׳הבא להיטהר מסייעין לו׳ מתקיימת בי. ואני באמת רוצה!!! רוצה להתחיל דף חדש. נקי. אולי זה ישמע חצוף מידי, אבל אני רוצה את הזיווג שלי, בלי שינוי לרעה. אני לפעמים מרגישה כל כך אשמה שאני אפילו מתביישת לבקש מהקב״ה בתפילה שיזמן לי זיווג צדיק וירא שמיים. כי אני מרגישה שלא מגיע לי. מה לעשות??? אולי מילים קשות מהרב יגרמו לי להזדעזע ממעשיי, או אולי הפוך, הרב יסביר לי, בבקשה, מה אני צריכה לעשות. איך להרגיש, מה לבקש, איך ומה לעשות. אני מרגישה פספוס של הימים הקדושים האלה. עוד דבר, אני לפעמים מרגישה שהשנה הזאת עשיתי כל כך הרבה דברים רעים ועבירות נוראיות שמשקל החטאים הרבה הרבה הרבה יותר כבר מהזכויות והמצוות שעשיתי. אני מרגישה שאני אכתב בספר ברשעים. וזה מביא אותי למצב של יאוש. שגם ככה עשית כל כל הרבה רע, איך ה׳ יסלח לך על כל זה? הכעסת את ה׳ בכל צעד שלך השנה. אז איך אני אמורה להתחתן עם בחור טוב וירא שמים?! איך את בכלל יכולה לבקש דבר כזה? לא מגיע לך!! הרב, איך חוזרים בתשובה??? כואב לי על מה שעשיתי ובעיקר על זה שאני מרגישה שאני לא מתחרטת מספיק ואם להשתמש במילים מזעזעות יותר, אולי אפילו- שלמה עם מה שעשיתי. אני לא יודעת לנסח בדיוק את מה שאני מרגישה וחושבת. מקווה שהרב הבין. אשמח לקבל תשובה מפורטת איך לפעול ממש מעכשיו!! תודה רבה וסליחה על האורך, הייתי חייבת להוציא ולהסביר את הכל.
תשובה
לכבוד השואלת,
נורא קשה לקרוא על מצבך.
הפייסבוק הוא באמת דבר נוראי שהורס את חיי בני אדם - וכמו שכל בר דעת לא ישתה סם או תכשיר רעיל ח"ו, כך יש ליזהר מליכנס בפייסבוק ואפילו לשנייה.
אמנם חז"ל כבר לימדונו מראש- אין לך דבר העומד בפני התשובה. וחייבים אנו להאמין בזה- ואין להתיאש.
~~~
את כותבת: "וידוי- בכיתי, התוודיתי, אבל אני לא בטוחה שאני יודעת איך עושים את זה בצורה נכונה ומתאימה לחטאים הנוראים שעשיתי. אני אשמח אם הרב יוכל להסביר מה ואיך להגיד ולעשות."
הדרך הנכון לעשות וידוי מבואר ברמב"ם, שעיקר הוידוי הוא לומר "אנא ה' חטאתי עוויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי ניחמתי ובושתי במעשיי, ולעולם איני חוזר לדבר זה."
ומ"מ כל המרבה להתוודות, הרי זה משובח (הלכות תשובה פרק א' הלכה ב').
וצריכים להבין, מה פירוש "מרבה להתוודות"? ואיך זה עוזר לתשובה?
והכונה בזה, ב"מרבה להתוודות", שככל שיתודה האדם בינו לבין בוראו, ויבטא בשפתיובלחש יותר ויותר פרטים בדיוק ממה שעשה, הרי זה יותר משובח במצות הוידוי.
וההסבר לזה, למה זה יפעול יותר בתהליך התשובה, אפשר להבין מתוך דברי הצדיק הקדוש הר"ר אלימלך מליזענסק ז"ל, באות יג ב"צעטיל קטן" -ממה שהוא מיעץ לכל אדם לעשות. וכך דבריו שם:
"לספר בכל פעם לפני המורה לו דרך השם, ואפי' לפני חבר נאמן, כל המחשבות והרהורים רעים אשר הם נגד תורה הקדושה אשר היצר הרע מעלה אותן על מוחו ולבו - הן בשעת תורה ותפלה, הן בשכבו על מטתו, והן באמצע היום; ולא יעלים שום דבר מחמת הבושה. ונמצא ע"י סיפור הדברים שמוציא מכח אל הפועל, משבר את כח היצה"ר שלא יוכל להתגבר עליו כל כך בפעם אחרת. חוץ עצה הטובה אשר יוכל לקבל מחבירו שהוא דרך השם והוא סגולה נפלא."
הרי שסוד הוידוי, שעל ידי הזכרת וביטוי החטא בפה לפני הזולת, נשבר ממנו כח היצר.
ואע"פ שהוא מדבר שם בקשר לאמירת הדברים לפני חבר נאמן, אותו דבר שייך כאשר מבטא את הדברים בשפתיו לפני הקב"ה; ואע"פ שאין אף אחד שומע, אבל זה שמבטא את זה להקב"ה גם גורם שישבר ממנו כח היצר באותו ענין שחטא בו.
~~~
שוב את כותבת: "אבל אני מרגישה שאני לא מספיק מתחרטת... כי אולי אני לא מתחרטת מספיק. למה אני חושבת שאני לא מתחרטת מספיק? אני אסביר... כי אני עדיין מדמיינת בראש...".
הנה זה שאת חוזרת במחשבתך ובדמיונך למה שהיה, זה בא עקב שיש לך איזה תחושת חסר מבפנים. ולכן באופן תת-הכרתי הנפש תמיד רוצה לחזור למה שיספק לו את החסר, אפילו אם הוא רק מספק באופן זמני.
וככל הנראה החסר שלך נובע מענינים הנוגעים לנישואין: אם זה מבחינת הבטוי שיוצא בנישואין, אם זה מפאת קבלת אהבה, נתינת אהבה, או כדומה. וכמעט בטוח, שכאשר תנשאי ואחרי החתונה תבואי על סיפוקך באמת בעזרת השם , שלא יחזרו מחשבות אלו אליך כלל.
ואם כן, מה שאת באמת צריכה כדי לצאת מן המחשבות האלו לגמרי הוא לקבל את הזיווג שלך.
וזה לא נקרא "חצופה" בכלל לבקש את זה מאת השם - את באמת צריכה את הזיווג שלך.
אין צריך להתבייש, כי הקב"ה רואה את החרטה ואת צעקות הלב שלך וכמה שאת לא רוצה את מה שקרא. אבל מכל מקום יש לך צורך טבעית (כמו שיש לכל אחד) להוציא את כוחותיך ולקבל את סיפוקך; והרי את רוצה לעשות את זה באופן שהוא יתברך הכין לך כבר מתחילת הבריאה, דהיינו עם הזווג המיוחד שלך, וא"כ אדרבה, זה שאת מבקשת ומתפללת על זה לפני הקב"ה זהו טוב.
אם כן תמשיכי לבקש בתפילותיך לפני הקב"ה, שהוא יתברך ישלח לך את הבחור שהוא באמת זיווגך, בחור טוב וירא שמים שבאמת מגיעה לך - כפי שאת יודעת את מעלתך מלפני השנה הזאת; ותאריכי להסביר לפני הקב"ה האיך שהוא ברא אותך (כמו כולם) עם נטיה חזקה לתת ולקבל, ובפרט באופן השייך לאחרי הנישואין, ושהואיל והוא כל יכול, שאת מבקשת שהוא יתברך יראה בתוכך שאין את מבקשת ממנו את הזיווג כדבר "נוסף" אלא שזהו באמת צורך חיוני בשבילך. ושאת מבקשת שהוא יתברך ישמע את קולך ויזמין לך את זיווגך ההגון בשעה טובה ומוצלחת; ושאם הוא יעשה כך, אז את מוכנה עוד גם לקבל על עצמך איזו קבלה בל"נ גם לעשות משהו בשבילו יתברך (כביכול).
~~~
וחס וחלילה להתיאש. ידוע לך מספרים קדושים ש"אין יאוש בעולם", ושהקב"ה הוא מציאותי ורואה את מצבך. והוא יתברך גם יודע ומכיר את הנסיונות של הדור הזה, של פייסבוק וכדו' והוא יתברך ממתין לראות אם את עוד תהפכי את כל העבירות של השנה לזכיות. וכמו שמבואר בספרי קודש, שע"י התשובה מאהבה להשם יתברך, עוד נהפכים כל העבירות להיות נמנות כזכיות.
והדרך להפוך את העבירה הזאת לזכות, היינו כאשר העבירה בעצמה נעשית סיבה וגרמא לעשיית עוד הרבה יותר זכויות ומעשים טובים בפועל. וכגון, שתקבלי על עצמך (בינך לבין הקב"ה - וגם זה "בלי נדר") שאם וכאשר יזמין לך הקב"ה את זיווגך ותזכי להתחתן אתו ולהתיישב ותזכי להרגיש את מילוי סיפוקך, אז את תוציאי קצת מזמנך כל שבוע כדי לעזור לעוד בנות ישראל שנפלו ח"ו באותו פח הזה כדי שיוכלו לצאת. זאת אומרת, שקודם כל את תזהירי את כל הבחורות שאת באה במגע אתן, שלא יכנסו לפייסבוק בשום אופן אפילו לרגע, ותעמודנה חזקות מול נסיון זה לטובת עצמן ועתידן, ושלא תחלשנה נגד כל המשיכה והנטייה החיצונית שמושך לזה. אבל עוד יותר מזה, שאם אח"כ תבואי גם במגע עם בנות ישראל שנפלו ח"ו, את תביני אותן ועוד תחזקי אותן שיוכלו לצאת מזה, כך שיוכלו גם הן לבנות להן בתים נאמנים בישראל.
ונמצא שהעבירה בעצמה נהפכת וגורמת לזכות; כי אם אף פעם לא הגיעה לך הנפילה, לא היית יכולה לחזק בנות אחרות. ונמצא שהנפילה בעצמה גרמה לריבוי מצוות וזכיות. וזהו גדר של "תשובה שלמה".
~~~
ומה שאת צריכה לדעת באופן טכני, שכאשר יבוא הצעת השידוך הנכון ויתראה לך שהמצב רציני בעזרת השם, לפי הבנתי, אין צורך לגלות את מה שקרה. והסיבה לכך, דהואיל ואת עוסקת בחלקי התשובה של חרטה, וידוי, וקבלה להבא, ואת עוד מנסה להפוך את החוב לזכות שזהו בחינת תשובה שלמה, אז הרי נחשב הדבר כאילו אף פעם לא קרה. כי זה מה שאנו מאמינים, שבכח התשובה הוא להפוך ולשנות את המציאות שעבר ממה שהיה.
ורק אח"כ בבוא הזמן והענינים יתיישבו אחרי החתונה, את תוכלי לגלות בהזדמנות לבעלך מה שקרה פעם; וגם זה לא מיד אחרי החתונה, אלא בסביבות 3-6 חודשים אח"כ ומתי שתרגישי בנוח.
ויהי רצון שתזכי שהשם יתברך יקבל את תשובתך בתוך שאר תשובות של עמו ישראל, ושעוד תזכי לעזור לאחרות לצאת בעזרת השם מידי אויב המארב הזה, ושתזכי למצוא חתן עם כל המעלות המיוחדות הדרושות לך ותזכי לשנה טובה ומבורכת.
בברכה,
רב נחום
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il