בעל מקלל

לכבוד השואלת, 

כפי מה שידוע לי, אחד מן הכללים שבשלום בית הינו, שיש צורך לבן זוג שעובד מחוץ לבית ויש לו שם איזשהו מעמד המתאים למקום עבודתו, שירכוש לעצמו את היכולת לרדת מן הדמות הנוצר במקום עבודתו ביום כאשר מגיע בסוף היום הביתה. 

והכונה בזה, כי בסופו של דבר, עד כמה שיהא אדם גדול במשרתו ובמעמדו (הוא יכול להיות אפילו נשיא המדינה), בסופו של דבר הוא גם כן בן אדם, והוא בעל למשפחה ואב לבנים. וזהו מציאותו האמיתי שהוא צריך לרדת אליו בכניסתו מעבר לסף הבית. 

~~~

ולכן מן הצורך הוא לכל בני זוג ללמוד את הדרך האיך "להחליף הילוך" כאשר מגיע הביתה מן החוץ. 

ומי שמנסה לחיות גם בבית כמו שמתנהגים אליו בעבודה, ודורש בפועל בתוך הבית את אותו הכבוד שנותנים לו ביום וכאלו שזה הגדרת מציאותו גם בבית, בטווח הארוך זה לא יצליח הואיל ואין זה מציאותו באמת . 

כי לאמיתו של דבר, עיקר מציאותו של האדם זהו מי שהוא בבית; ומה שהוא זוכה לכבוד מבחוץ או במקום העבודה, זה נותנים לו לתועלת הצלחת השתדלותם לפרנסה, וכלפי האדם עצמו כל זה לתוספת יחשב וכמתנה מן השמים. אבל אין באותו כבוד ממשות בכדי להוכיח שהאדם זה בעצם "יותר טוב" בעיני השם מזולתו. לכן אין אותו כבוד מגלה את מציאות האדם; להיפך, עיקר מציאותו של האדם זהו מי שהוא בבית עם בני משפחתו, ואיך שבני משפחתו מכבדים אותו.

~~~

ואם את מזהה בעייה כזו אצל בעלך, כלומר, שקשה לו או שאין לו את היכולת "לרדת" ממעמדו שבמשרתו בהגיעו הביתה, אז הייתי מיעץ שכדאי לך לחפש מטפל הבקי בתופעה זו, וללכת אליו עם בעלך לפחות לפעם אחת לאבחון; כי יתכן מאד שהמטפל יוכל לעזור לבעלך להתרגל לראות את הדברים בפרפורציה הנכונה, וכמו שרוצה הקב"ה שנסתכל על זה.

~~~

לגבי תגובתך כלפי הילדים, כאשר המצב כעת עדיין אינו מאוזן, קשה מאד ליעץ.

וזהו משום, שאת אכן נכונה בזה, שאם את תמשיכי לתמוך בדברי בעלך נגד הילדים גם כאשר תגובתו לא היתה בפרפורציה למצב, אז זה יכול לגרום שכעבור זמן יתפתח מקום לירידה אצלהם מהבטחון עצמי שלהם או לאפילו  יותר גרוע, רח"ל.

מאידך, את גם נכונה בזה שכעת - בטווח הקצר עד שאתם מקבלים סיוע ומתחיל המצב להתאזן  - שאת צריכה לתמוךבבעלך אפילו אם הוא טועה בתגובתו; וזה כדי שלא ירגישו הילדים שאת חולקת על בעלך, כי מאד חשוב שילדים תמיד ירגישו שהההורים שלהם הם ביחד אודות דרך חינוכם, כדי שיהיו מוכנים לקבל מהם.

~~~

לכן למעשה, אם יש לך קשר טוב עם בעלך וכפי שאת כותבת ברוך השם, אז הזמן לעשות ככל הנראה זה עכשיו (אין לדחות את זה להרבה זמן), אז כדאי לך לצאת עם בעלך לבד לאיזו מסעדה, ואחרי שהוא אכל ושבע, אז תדברי אתו באופן נעים ונאות בנושא הבא (את תאמרי את זה כבר במילים שלך): " תראה, זה חייב להפסיק. חייבים לשנות את המצב, אי אפשר להמשיך ככה שכשאתה עצבני אתה מוציא את זה על הילדים עם קללות ובטויי התעוללות. זה יכול להרוס את כל מה שאנו מנסים לבנות בבית וזה יכול להרוס ביכולתם להיות אנשים מוצלחים בחיים ח"ו." 

ותשאלי אותו: "מה אתה רוצה לעשות?"

תשמעי מה שיש לו לומר. אולי תיכנסי איתו בשיחה לגבי החילוק בין הדמות של אדם בעבודה לבין הדמות שלו בבית, והאיך שמוכרח אדם לקנות את היכולת להשתנות מזה לזה. אולי, אם הוא פתוח, תציעי לו שאת כבר מצאת איזה טרפיסט שבקי בתופעה הזו, ושכבר עזר להרבה בתים להתאזן (ואת בינתיים כעת תעשי את הדרישות וחקירות לברר אודות טרפיסט כזה - מישהוא שנראה לך שהוא יוכל להיות שליח טוב בשבילכם) אם הוא מוכן ללכת רק לפגישה אחת לראות אם הוא יוכל לעזור.

ואסיים בברכה, שיעזרך השם בחכמת נשים ובבינה יתירה, האיך להסב את הבית בחזרה לאיזונו ולשלומו, ושתזכי שתמיד יהיה  טוב בינך לבין בעלך ושגם ילדיך ירקמו קשר אמיתי ואוהב עם בעלך (וממילא יבואו לכבדו ג"כ כמו אבא), ותזכי לראות נחת יהודית מכל הילדים, 

בברכה, 

רב נחום