מי ששיש לו רגשות קשים כלפי הוריו איך יכבדם

לכבוד השואל, 

נכונים דבריך, לכאורה מצות לא תשנא בלבבך קיים גם לגבי ההורים. 

לכן מן הצורך להודיעם אודות רגשותיך. 

כמובן שצריכים לעשות את זה ביישוב הדעת ובאופן שלא יקשה עוד יותר על היחסים שלך עם הוריך מן המצב הקיים .

לכן אולי תנסה מקודם, לכתוב על נייר מה שאתה באמת מרגיש, וזה בשלשה שלבים: 

1) תכתוב קודם כל מה שבא לך וכל מה שהיית רוצה לומר להם אילו יכולת להגיד את הכל. את הנייר הזה תשמיד מיד אחרי שתגמור את כל כתיבתו. 

2) אח"כ תנסה בכתיבה השנייה להתמקד על הנקודות שגורמים לך בעיקר את השנאה, אם זה מפני איזה מעשה שנעשה לך, אם זה מפני שאחד או שני ההורים עשו לך משהו אשר לפי דעתך אינו בצדק, אם זה שהם לא נותנים לך את צרכיך הבסיסיים, וכו'.

3) במכתב השלישי תרשום כ"כותרות" רק את עיקרי הנקודות שעלו לך במכתב השני; ואז, תחת כל כותרת תרשום את מה שאתה דורש מן ההורים כלפי נקודה הזו בכדי שתרד השנאה מלבך שנגרם ע"י נקודה זו. וכגון: "ואני רוצה שתתנצלו על מה שעשיתם לי ותבקשו ממנו מחילה"; או, "ואני רוצה שמעתה תתיחסו אלי כמבוגר שיש לו דעה עצמאי"; או, "ואני רוצה שמעתה תפסיקו להכתיב לי את הדעה שלכם בכל נושא כשאנחנו משוחחים מה שעלי לעשות",  וכדו'.

ורק את המכתב השלישי תתן להם.

ואחרי שתתן להם את זה, כבר לא משנה אם יענו לך או לא, או שיתיחסו אליו או לא. העיקר שאתה כבר יצאת ידי חובה להודיע להם אודות מה שאתה מרגיש. ושוב לא תצטרך לדאוג שמא יתפוצץ המצב כמו שהוא עתה כאשר לא מבטאים כלום.

ובדרך כלל מכתב כזה כן עוזר להם להשתנות, ואולי עוד תופתע. 

בברכה שתזכה להרגיש טוב במקום מגוריך, ושתזכה ל"שלום בבית", וליום אחד לבית שלך עם זיווגך בשעה טובה ומוצלחת, 

בברכה, 

רב נחום