אני יודע ששכר של מצווה היא אין סוף

לכבוד השואל, 

שאלה טובה שאלת. 

כדי לרדת לעומקו של הענין, אתה צריך לדעת שישנו בחינת השם מצדו יתברך וישנו בחינת השם כביכול "מצידנו". 

כלומר, השם, מצדו יתברך הוא אין סוף; ואין לנו שום יכולת להשיג באמיתות מציאותו הואיל ואנחנו נבראים מוגבלים.

ויש בחינת השם "מצידנו", כלומר, האיך שאנו משיגים את השם.

שהרי נשאלת השאלה: אם אנו מוגבלים - ולכן לא נוכל לתפוס אלא מושגים מוגבלים - והשם יתברך הוא "אין סוף", א"כ האיך נשיג אותו כדי לעבדו - הרי אנחנו לא יכולים להשיג "אין סוף"?

והתירוץ הוא, שהשם יתברך - בידעו את זה - ברא דרך "מוגבל" שנוכל דרכו לתפוס ולהשיג אותו כפי מה שאנו יכולים להשיג; אמנם, אפילו כשאנו משתמשים בדרך ה"מוגבל" הזה כדי להשיגו,  תמיד נדע שמציאותו האמיתית יתברך גבוה ונשגב הרבה הרבה ממה שביכולת השגתינו, ובמציאותו האמיתית הוא "אין סוף".

לכן התשובה לשאלתך, ששיעור הרב ששמעת היה תיאור של בחינת השם מצדו יתברך; ולכן בבחינה זו שייך לדבר על מציאות של אין סוף ושלא שייך יותר מאחד;

אבל תרי"ג מצוות התורה הם הדרך שברא הקב"ה אשר דרכן נוכל להשיגו מצידנו, כפי מה שאנו יכולים להשיג אותו בהיותינו נבראים מוגבלים; אם כן, תרי"ג מצוות הם כבר דברים מוגבלים, וגם השכר שלהם מוגבל כלפי המציאות של אין סוף האמיתי. ולכן שייך להיות בהם יותר מאחד.

בברכה

רב נחום