מדוע הרבנים החשובים אינם אוסרים אכילת בשר בימינו לאור הסבל שהחיות עוברות יום יום?

בס"ד

 

שלום וברכה, כתיבה וחתימה טובה,

 

היהדות אוסרת כל צער בעלי חיים שאינו לצורך, ובפרט במקרים שבהם נגרם צער רב מידי לבעלי החיים. כך לדוגמה, היהדות מגנה ציד של בעלי חיים למטרת שעשוע, כפי שנוהגים בעונות מסויימות של השנה בארצות הברית ובאירופה.

 

דוגמה נוספת היא בעגלי החלב (עגלים אשר גדלים בתאים צרים עד גיל ארבעה חודשים כדי שבשרם יהיה רך יותר), אשר גונו בידי הרב משה פיינשטיין זצ"ל, וכאשר נשאל בעניין כשרותם הוא כתב: "והנה לאלו שעושין זה איכא (יש) ודאי איסור דצער בעלי חיים, דאף שהותר לצורך האדם הוא כשאיכא (יש) צורך, כהא דלשוחטם לאכילה ולעבוד בהם לחרישה ולהובלת משאות וכדומה. אבל לא לצערם בעלמא שזה אסור" (שו"ת אגרות משה חלק אה"ע ד' סימן צב).

 

ומה לגבי התעללות בבעלי החיים בתעשיית הבשר?

מסתבר שבעקבות פרסום התחקיר שנעשה על מפעלי זוגלובק, כינס הרב דוד לאו (ששימש כרב הראשי במדינה) את מועצת הרבנות הראשית כדי לבחון מחדש את הכשרות של המפעל, ואמר: "כאדם וכיהודי הזדעזעתי מהתמונות הללו, מההתנהלות הברוטלית של אותם עובדים כלפי בעלי חיים חסרי ישע. זהו מעשה שלא ייעשה. התורה אוסרת עלינו להתנהג כך ומחייבת אותנו בהקפדה יתירה על 'צער בעלי חיים'. לא ייתכן שנשתוק אל מול מראות כאלו. אנחנו נפעל בחומרה וביד קשה נגד המפעל" (מתוך כתבה שהתפרסמה ב-Ynet, "פרשת זוגלובק: הרב לאו יבחן הסרת הכשרות", 30.10.13).

בעקבות תחקיר כלבוטק גם הרב יונה מצגר (ששימש כרב הראשי במדינה) בחן מחדש את הכשרות של "אדום אדום", ואמר: "מהתיאורים שהובאו לידיעתי עולה תמונה מחרידה של צער בעלי חיים, ודפוס פעולה של עובדי המפעל הנוגד את הלכה היהודית והמוסר האנושי. יש מקום לבחון ברצינות את אופן השחיטה וכשרותה".

 

אך לצערנו כוחן של הכשרויות בנושא זה הוא קטן. מדינת ישראל מצרה את צעדיה של הרבנות בישראל, ולא מאפשרת לאסור את הכשרות מטעמים שאינם נוגעים לרגע השחיטה ומומים שהתגלו בבהמה, כפי שנאמר שם בכתבה: "על פי החוק, הרבנות איננה רשאית לשלול תעודה מבית עסק בגלל עבירות דתיות - חמורות ככל שיהיו - הנעשות בתחומו, אם הן אינן משפיעות מבחינה הלכתית על כשרות המזון"

גם בכתבה השנייה בסדרה התפרסם כי: "על פי החוק אין לרב הראשי סמכות לשלול תעודת כשרות ממשחטה בגלל עבירות דתיות - חמורות ככל שיהיו - המתבצעות במסגרת פעילותה, אם אין לכך השפעה ישירה על כשרות המזון לאכילה. בעקבות עדויות הרבנים, הכריע כי המפעל ימשיך להיות מוכר ככשר, אך קרא למנוע צער מבעלי החיים במהלך השחיטה ובכל השלבים לפניה".

שמעתי שמאז פרסום התחקיר של כלבוטק, נזהרים כעת המפעלים הרבה יותר מגרימת צער לעופות ובהמות שלא לצורך.

 

בכל אופן, אין בכח הרבנות ומוסדות הכשרות לאסור באופן גורף את הבשר הנמכר - כאשר השחיטה עצמה כשרה, וזאת מכיוון שבני אדם לא יהיו מסוגלים לעמוד באיסור גורף כל כך על כל מוצרי הבשר. כבר לפני אלפיים שנה, כשנחרב בית המקדש השני, ביקשו חז"ל לגזור איסור על אכילת הבשר מטעמי אבילות על בית המקדש, אך לא תיקנו זאת מן הטעם: "שאין גוזרין גזירה על הציבור, אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה" (מסכת בבא בתרא, דף ס, עמוד ב).

בני האדם זקוקים לאכילת הבשר, הן לסעודות שבת והן לסעודות מצווה, כי הבשר משמח את הנפש (מסכת חגיגה דף ח, עמוד ב), והאדם ניזון ממנו וצריך מוצרים מן החי. מסיבה זו אין אוסרים בימינו את אכילת הבשר, אלא רק במקרים של פגם בשחיטה עצמה. אך נוכל לקוות לשינוי, כי סביר להניח שבמדינה שמתחשבת בהלכה, תהיה אפשרות להקפיד הרבה יותר על צער בעלי חיים בתעשייה, גם ברפתות ובמשחק, ויהיה בכח הרבנות ומוסדות הכשרות לחוקק חוקים ברורים בנושא וגם לאכוף אותם בישראל. אני בטוח שבמדינה יהודית כשרה לא היו נותנים להרבה דברים גרועים לקרות.

בימינו תפקיד זה מוטל על כתפי הציבור והמדינה שאמורה לחוקק חוקים בכדי למנוע צער מיותר של בעלי חיים בתעשייה. בע"ה נזכה לתקן פגם זה יחד עם כל העוונות בהן נכשל דורנו, ונזכה לרחם על בעלי החיים כיאה ליהודים רחמנים.

 

בברכה,

דניאל בלס