הלכות ומנהגים
לגבי האם מותר לשאול באגרות קודש?
- י"ב תשרי התשע"ה
שאלה
האם מותר לשאול באגרות קודש? האם זה נקרא עבודה זרה? תודה!
תשובה
שלום רב,
מצד ההלכה מותר.
מקורות: בדומה למה שכתב החיד"א בברכי יוסף יורה דעה (סימן קעט אות ו) בשם המהריק"ש, דלכולי עלמא מותר לפתוח בתורה לראות פסוק העולה כי היא חיינו וכפי שמצינו ביאשיה שעשה מעשה על שמצא ס"ת גלול באותו פסוק, וכן עמא דבר, והביא עוד שכן מצא בקונטרס כתיבת יד להרב מהר"ר אליהו הכהן ז"ל בעל שבט מוסר. יעו"ש עוד בדבריו.
וכן ע"ע להחיד"א בשו"ת חיים שאל חלק ב' (סימן לח אות מא) שמותר לפתוח בתורה לראות הפסוק העולה, והכי חזינן לרבנן קשישאי שבצר להם היו פותחים הספר לראות הפסוק הראשון כמו גורל. ומ"ש הרמב"ם והובא בראש ס' מעשה רוקח שאין לפתוח חומש על דרך גורלות, זהו כשמחזר על הפתחים לעשות גורל לנשים ולאנשים כדרך הגויים. והובא בשו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק חושן משפט סימן ד אות ו). וכן נהג המהרש"ם כמו שהובא בספר המהרש"ם - הפוסק האחרון (עמוד 6).
וע"ע בספר שערי הלכה ומנהג חלק הוספות ומילואים (סימן קי) ובשו"ת תשובות והנהגות חלק א' (סימן תתנו) ובשו"ת מגדל צופים חלק ה' (סימן לד), ובמה שכתב בנידון דידן בשו"ת מלמדך להועיל חלק א' (פרק לב סעיף טו).
בברכה,
הלל מאירס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il