שאלה הקשורה באמא

שלום הרב, מקווה שהחג שלך שמח. ברצוני לשאולך שאלה הקשורה באמא שלי ואם תוכל להשיב עליה אשמח קצת יותר החג. השאלה מצריכה ממני למנות דברים שליליים על אמא, למרות שזה לא בסדר, אך לא הצלחתי למצוא דרך אחרת.

אני בשירות לאומי שנה שנייה מחוץ לבית ומגיעה חזרה הביתה בסופי שבוע ובחגים. כשאני חוזרת הביתה אני חוזרת להתמודדות לא פשוטה מול אמא שמתמקדת בדברים מאוד רעים, וחושבת רוב היום שלילי על החיים. כשאמא תשאל שאלה ואענה עליה בתמימות, היא כמעט תמיד תמצא דרך להבין את התשובה בצורה שלילית. אמא, ברוך ה' יכולה ללכת, תעצור את כל בני המשפחה באמצע עיסוקים (קריאת ספר, לימוד תורה, שיחת נפש, משחק) כדי להכין לה תה. היא תקים את אבא באמצע שהוא נח ותגיד לו להכין לה. (אם זה לא יקרה, היא תזכור לנו את זה לאורך זמן ותתייחס בהתאם). בשמחה אכין לאמא שלי תה, זאת מצווה לכבד אותה, אך הדרך שבה מבקשת מעידה על חוסר אכפתיות. אני רואה את הסיטואציה הזאת בצירוף של סיטואציות אחרות ואני מגיעה למסקנות שכואבות לי.

הייתי מביאה דוגמאות נוספות לו הדבר לא היה מצריך התמקדות בדברים פחות טובים אצל אמא שלי. אני מאוד מנסה למצוא דברים טובים ופחות להתמקד בדברים הכואבים אך מאוד קשה לעודד את עצמי לא לחשוב לפעמים כמוה ולא ללכת בדרכה. עד התחלת השירות שלי שמעתי 18 שנה רע וזה בעצם החינוך שקיבלתי. היום אחי הקטן נשאר עם אמא וצריך להמשיך לשמוע עד הצבא כמה העולם רע והאנשים רעים ושהוא עצמו לא בסדר וצריך לשרת אותה כי "כבד את אביך ואת אמא" ואם לא אתה תמות. או אני.

אנחנו גדלים עצובים ומתוסכלים. כשמגיעים החגים אני עצובה ולא מצליחה לשמוח. יש לי כמה שאלות: היום אני הולכת לפסיכולוג, אבל חשוב לי לדעת מבחינת התורה איך להתייחס לדברים. האם מותר לאור המצב לפעמים להעיר לאמא? מה התורה אומרת במצב כזה? אני יודעת שצריך להתרחק מדברים שליליים, האם זה אומר להתרחק סופית מאמא? יש לך עצה בשבילי, הרב? תודה על ההתייחסות מראש. ואם לא תהיה כזו, גם תודה. שיהיה יום נעים הרב.