מה חשוב יותר: מצוות שבין אדם לחברו או מצוות בין אדם למקום?

שלום וברכה

יש לדעת שכל המצות אנו מחוייבים עליהם רק עקב צווים בתורה. אף המצוות שבין אדם לחבירו אנו מקיימים אותם כי כך רצון ה'. אין העדפה של חשיבות למצוות שבין אדם לחבירו יותר ממצוות של בין אדם למקום וכל מצווה ומצווה בפרטות יש לה את המשקל הייחודי שלה לפי רום ערכה ולפי גודל התיקון שהיא עושה בנפש האדם ובעולמות העליונים.

חומרה מיוחדת יש למצוות שבין אדם לחבירו יותר ממצוות שבין אדם למקום, שבעוד שמצוות שבין אדם לחבירו לא מועילה להם תשובה כלל אלא אם יש גם מחילה של הנעלב, הרי שבמצוות שבין אדם למקום די בתשובה בין האדם לקונו.

כמו כן, כאשר פוגעים בבני אדם, הקב"ה מעניש כבר בעולם הזה ולא ממתין לעולם הבא כמו בעבירות שבין אדם לחבירו.

מה שאמרו חז"ל דרך ארץ קדמה לתורה, כוונתם שאף לפני שבורא עולם ציווה את התורה לעם ישראל היתה חובה לנהוג במוסריות ועל כך נאמר דרך ארץ קדמה לתורה, לכן קין נענש על הריגת הבל למרות שלא נצטווה עדיין על איסור רציחה בפירוש על ידי הבורא, כי דרך ארץ קדמה לתורה זאת אומרת הקב"ה כבר החדיר באדם את המוסריות ואת המצפון בצורה טבעית לאדם וכאשר אדם רצח למרות המוסריות שמושרשת בקרבו הרי הוא ראוי לעונש וזוהי כוונת חז"ל דרך ארץ קדמה לתורה.

אינני יכול לומר על אדם כזה או אחר שהוא יותר טוב או פחות. אולם באופן כללי  אין ספק שכל מצווה ומצווה מקדמת את האדם ומקרבת אותו לבוראו יותר ויותר וככל שהאדם מקיים יותר מצוות כך הוא אדם טוב יותר וראוי יותר. 

כמו כן,  כל חטא - משהו שהוא נגד רצון הבורא, הוא דבר רע ולא נכון לעשותו ומוריד את האדם מרמתו וממעלתו.

בברכה,

בנימין שמואלי