גבר ואישה

לכבוד השואלת, 

כבר נזכר דבר כזה בגמרא קידושין (פב:): " אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות. אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקיבות", שהמשמעות של זה שיתכן שנשמת זכר יולד נקבה.

וכן מובא בספרי קודש, שיתכן נשמת זכר יולד כנקבה.

ועל כל פנים, על פי השקפת התורה, אינו נכון לעשות ניתוח כדי לשנות את המציאות הגופני מאשר נולד בו . ואני אסביר למה.

כל מטרתינו בעולם הזה הינו לבנות יחס אישי עם בורא העולם.

המידה הכי עקרונית בבנינת יחס עם הזולת היא מידת האימון. וזהו הכלל: כאשר יש אימון,  יש קשר פנימי והרגשת קירוב ויש התפתחות ובניית יחס; כאשר אין אימון, אין קשר פנימי, אין קירוב, ואין התפתחות ובניית היחס.  

ונמצא לפי זה, שעיקר הביטוי שדרוש מאתנו כדי להגיע למטרה שלנו - לבנות יחס עם בורא העולם - הוא באימון שאנחנו נותנים לבורא העולם יתברך שמו.

כולנו מכירים את יסודות האמונה (י"ג עיקרים): הבורא אין לו ראשית ואין לו תכלית; הוא הכל, והכל ממנו, וכל הטוב שבעולם הוא ממנו.  והוא ברא את העולם בכדי להטיב לברואיו.

ואם כך, יוצא שעיקר האימון שאנו צריכים לתת לבורא עולם, היינו האימון שכל מה שהוא עושה ופועל בעולם (וכל מה שנפעל בעולם חייב להיות ממנו, כי הכל ממנו) הינו הטוב הכי גדול והאפשרי בשביל ברואיו. ואפילו כאשר אנחנו לא רואים את זה, נוכל לתת אימון לבורא העולם שכל מה שנעשה בעולם, הוא רק לטובתינו.

ולפי זה, אפילו אם נאמר שנולד אדם בגוף השונה מרגשות מסויימות שיש לו בפנים, ומשום כך הוא מרגיש שהוא סובל מזה, מכל מקום נדע בבירור ובלי ספק,  שהמצב הזה דוקא, הוא המביא את נשמתו לידי הטובה הכי מושלמת והכי נעים ולתענוג הכי גדול שיכול להיות בסופן של דברים. ורק עכשיו באמצע התהליך לא ניכר שום הטבה, וגם אין כעת אפילו רמז האיך ההשגחה הזאת תוכל להביא יום אחד לידי טובה אמיתית.

ובכל זאת, בתור בניית היחס עם הקב"ה, אנחנו צריכים לתת אימון למטיב הכי גדול, והכי חכם, והכי עמוק  בעולם - שכוונתו בהשגחתו עלינו הוא בהחלט רק לטוב - ולהיפך, שכאשר רק נשיג ונראה את התוצאת הטובות לעתיד בסוף הימים, אז נראה בבירור שדוקא צורת החיים הזו היה מוכרח שנעבור בכדי להשיג תכלית כזו, ובלתי אפשרי היתה להשיג את התועלת וההנאה האין-סופית שזכינו אליה, אם לא היינו עוברים דוקא את התהליך שעברנו באופן המדוייק שעברנו בו.

וגם שמעתי,  שלעתיד לבוא, אלו הם מן הסודות שהמשיח יגלה לנו וילמד אותנו, למה כל אחד ואחד מאיתנו היה צריך דוקא לעבור עליו את מה שעבר מקודם  בכל ימי חייו על האדמה.

ונמצא שלעבור ניתוח  טרנסג'נדרי הוא חסרון בנתינת אימון בבורא עולם שהוא יודע איך לברוא כל אחד ואחד; וככל שהולך אדם בכיוון שהפוך מנתינת אימון,  הוא גורם לפירוד ולריחוק בבניית היחס האישי שלו עם בורא העולם.

בברכה,

רב נחום