חברות ערביות

לכבוד השואלת, 

אין שום איסור לדבר עם אינו יהודי. 

כמובן להקל ראש יותר מידי כרוך בה סכנות: 

א': כי כשמקילים ראש ביחד נוצר קשר וע"י זה  יש אפשרות שינסו להשפיע עליך ח"ו; 

ב': כי בקלות יכול להתעורר שאלות יותר עמוקות אודות החיים והאמונות וההשקפה, למשל, אם משהו קורא במדינה בין ערבים לבין יהודים ומיד ישאלו אותך ברגע שאת לא מוכנה לחוות דעת על מעשי הערבי - ואם את תגיבי מיד בשלילה או בזיון, יתכן שינקטו עמדה נסתרת בקרבם נגדך ויפעילו איזה תכנית להכשילך במשרה, ח"ו. 

ג': יש ליזהר אפילו בשיחות שנוגעות רק לעבודה, ולזכור, שאין להן הלכות של לשון הרע או של רכילות כמו שיש אצל היהודים; ואם תתעורר איזו שאלה לגבי צדק המעביד מול העובדות , תזהרי מאד שלא לימשך להסכים לדבר מן הדברים שהוא נגדי או שלילי כנגד המעביד היהודי. 

ולכן יש להיזהר תמיד שלא יצאו הדיבורים מגדר השמירה, ותחשבי תמיד קודם שאת עונה אם אכן הדברים שאת מדברת נשארים נוטרליים.

אמנם, הואיל וזהו מצב של עבודה, והנהוג שם לדבר דברים של מה בכך כביטוי להוצאות הרגשות המצטברים לאורך יום שלם של עבודה, אינני רואה את הצורך שתפסיקי את הדיבור אתן לגמרי, ובפרט שזה נגד טיפוסך ועוד יכול לגרום לך להרבה לחצים.

ולכן אין לך להתעצבן על עצמך, וכל שכן שלא להיות עצובה או כועסת על עצמך ח"ו ; הרצוי, שתתנהגי באופן ה"נורמלי" גם בשבילך וגם בשביל המצב השורה מסביבך בשעות העבודה - רק שתזהרי על הענינים שנזכרו לעיל והדומה להם. 
 

והייתי מיעץ שכדאי לך לקחת תקופה של שלשה חדשים ולבחון אם אכן יוכל להסתדר לך העבודה במקום הזה לטווח הארוך; ותראי איך שתרגישי כעבור זמן זה: אם תרגישי שתוכלי אז להמשיך, אז זה סימן שלמדת כבר האיך ליזהר מלעבור את הגבול; ואם את תראי שסוף סוף אין זה המקום בשבילך, אז תוכלי להתחיל לחפש מקום שני לעבודה. וכן אם תראי באיזשהו שלב שמשום מה המצב ביניהן ובינך החמיר, משום איזשהו סיבה שהיא, הרי זה יהיה לך לסימן לחפש מקום שני לעבודה - מקום שיש שם עבודה יהודית.

ואם את פועלת על פי ההלכה ונזהרת שלא לצאת מגדרי ההלכה, לא נראה שתהיה משום זה עליך  שום קפידא  מן השמים. 

בברכה, 

רב נחום