מה שקורה היום בעולם הנוער

לכבוד השואל, 

בעקבות שאלתך חקרתי אחרי טיבם של "גאליס" ושל הפסטיגל השנתי.

ארשום בעזרת השם במכתב זה את דעתי, וכל הקוראו יחליט לעצמו מה שראוי לעשות.

1. כל אדם בריא יש לו צורך לביטוי רוחני. כשבסביבה אין דגש על זה, והרבה פעמים אין אפילו את האפשרות למצוא מוצא בריא לזה, אז אין  התחושה הזאת מתעלמת; היא נדכעת, אבל היא לא מתעלמת - מכיוון שהיא חלק מן המערכת הטבעית שבאדם. והתחושה הזאת ממשיכה לדחוף את האדם בתת-ההכרתו שימצא איזשהו מוצא בכדי לבטאו.

לדתיים יש את הדת, ואפילו למסורתיים יש את המושגים של בית כנסת, ראש השנה, כיפור, נרות חנוכה. אבל מי שמלמד את ילדיו שאין דבר בכלל כמו בורא ח"ו, או שנותן להם את התחושה כאילו אין שום מעלה או גדלות לשאוף אליה במציאות הרוחניים, אז עדיין מהדהד בילדים הצורך לביטוי נטייתם הטבעית שלא בא על סיפוקו.

וכאשר עולה על המסך תכנית שנותן תקוה חדשה להתקשרות לרוחניים - אפילו אם כל החוזים בתכנית יודעים בבירור שאין זה יותר מאיזה בילוי והזיה - מכל מקום התוצאה היא הצלחה בלתי משוערת; כי אע"פ שכל אחד יודע שאין זה אמיתי, מכל מקום הדחיה למלא את הצורך הטבעי לביטוי האמונה במציאות רוחני, גוברת.

אפילו אם הילד יודע היטב שמה שהוא רואה בתכנית אינו אמיתי, מ"מ הוא יחלום על זה, ובמחשבותיו הוא ינסה לחוות את אותו עולם הזוייה כאלו שהוא אמיתי.  כי כאשר אין לילד שום ביטוי לשאיפה הרוחנית שמקוננת בקרבו, זה כואב ומלחיץ אותו באופן פנימי; וכאשר רק ימצא איזשהו אפשרות בעולם שיוכל להקל על הצורך הפנימי הדוחף, אז יתלה בה ויראה אותה כישועה בחייו.

אבל מה שקורה בתמונה היותר גדולה, היינו, שהצעיר הזה מאבד את האיזון הדרוש בכדי שיוכל להתיחס לרוחניים האמיתיים אח"כ בזמן ששכלו מתבגר; כי כל התפיסה שלו לגבי נבואה ולבי בורא עולם היא כבר מסולפת. אין כבר צורך לדבר על נבואה או ללמוד אודות חייהם של הנביאים - כי הרי על ידי "לוחות הגורל" יוכל כבר כל האוחז בהם להסתכל על כל העבר וכל העתיד; ואין שום צורך בתפלה לבורא עולם - כיון שכל המשיג את ה"אבן אשתר" יוכל כבר לקבל את המילוי לכל משאלות לבו.

המסרים האלו, בלי שייאמרו בפירוש, כמעט ונועלים בתוך הנוער את כל חשקתם הטבעית להתקשר לבורא עולם. בדורות שלפנינו, אפילו אם בן אדם לא היה דתי, מ"מ רוחו הפועם בקרבו דחף אותו לדבר עם בורא העולם "במילים שלו", ולבנות את הקשר שלו עם בורא העולם "בדרך שלו". ואע"פ שהיה בזה סטייה מדרך השלם המודרך על פי תורה, מ"מ עצם התיחסותו והתקשרותו לבורא עולם היה נחשב גם מפאת המימד הרוחני, כאלו ש"אחז" ב"נקודה הפנימית". 

אבל לציעירים של היום, לאבלותינו , לא מפתחים אפילו את האפשרות הזאת. אין ספק, שכל המעריץ את הסדרה "גאליס" לבניו, הרי הוא פותח את הדלת בכדי לאסור אותם בכבלי האסירים להאמין בדבר הזייתי, ושלא להתייחס לרוחניות של בורא העולם כדבר אמיתי ח"ו. כי הרי אצלם, כמו שכל הרוחניות של הלוחות והאבן היתה רק פרי דמיונו של איזה פרודיוסר, כך גם הם משווים בתת-הכרתם את הרוחניות של הנבואה והפנייה להשם לבקש את עזרתו.   כי ע"י חווייתם את התכנית, הם התחילו להרגיש סוף סוף איזשהו ביטוי לתשוקתם הטבעי לרוחניים - דבר שהבורא עולם באמת הטביע בתודעות האדם דוקא לצורך זה (שלבסוף יבוא ע"י אותה דחייה פנימית להתקשר בתקוה ובתפלה לבורא העולם); אבל עתה, שלא לימדו אותו אודות בורא עולם כדבר מציאותי, וגם מה שחיוה מהרוחניים הוא יודע שאינו אלא הזיה סתמית, עי"ז יבוא גם לחשוב שאותם אנשים המתקשרים בתפלה לבורא עולם ואלו המאמינים בתורה ובנבואות עדיין נתונים בתוך אותה הזיה. 

​וכל זה מלבד מן המסרים החברתיים המקולקלים היוצאים מן החויה של התפתחות הסיפור שבסדרה, אשר נכנסים יותר בחוזק ועומק לתוך נפשותם של אותם הצעירים החוזים מאשר כל מוסר או שיחה שמקבלים מהוריהם - והכל נעשה מבלי שום דיבורים: מסרים אודות חברות וביגוד וההתעסקות עם "בן זוג" כבר מגיל הכי צעיר - שזה כבר משתית בקרבם יסודות והבנות משובשים, שכמעט מבטיחים על פי רוב את סגירות פנימיותם ברובד הזוגי עד כדי מניעת האפשרות מהם לנהל חיים זוגיים תקיניים אח"כ בבוא גיל הנישואין האמיתי שלהם .

2. אין זה סוד שכבר עיתון "הארץ" כתב אודות הפסטיגל המתוכנן של השנה:

"השנה פסטיגל 2014 הולך למקומות הכי שטחיים ורדודים... מדובר על שפל מדרגה חדש".

"יש לי תחושה שאנשים מתחילים להבין כמה זה ריק" (- זה ציטוט מן ברק, יוצר הסרטון בעצמו).

"אולי זו קריאה ליוצרים ליצור תכנים איכותיים יותר. כמו שאפשר לחנך קהל לטראש, אפשר לחנך אותו גם לדברים איכותיים יותר".

אז למה אתם צריכים לשלוח להידברות לדעת תשובה אם מותר ללכת לפסטיגל השנה?

רב נחום