חינוך הילד

בס"ד שלום הרב, יש לי שאלה שמורכבת משתי שאלות... הילד שלי בן 5 נמצא בגן חרדי ואנחנו משפחה חוזרת בתשובה. השבוע הייתה לי שיחה עם הגננת שלו שאומרת שהילד שלי תוסס מאוד אבל זה לא מפריע מה שכן הוא חוצפן וסוחף אחריו הרבה ילדים, גם בבית אני מרגישה את החוצפה אבל לא ברמה שהיא מספרת, אצלנו יש חוצפה קטנה שאותה אנחנו משתדלים לעצור באותו הרגע לפעמים הוא לא מקשיב או צוחק לנו בפנים שאנחנו מדברים איתו אבל אז אני מכניסה אותו לחדר והוא נרגע אבל זה רק מרגיע אותו לאותו רגע ולא יוצר מצב של רתיעה. בגן זה הגיע לרמה שהגננת צריכה לרדוף אחריו כדי שיבוא והוא אפילו העז וקרא לה מטומטמת- מילה שבוודאות לא נאמרה בביתנו!!! חשוב לציין שאצלי בבית אין טלויזיה והדבר היחיד שהוא רואה זה צורי צור. ניסינו בכל הדרכים לדבר להעניש הכל! וזה לא עבד והגענו למצב שכל יום שהוא מביא פתק מהגננת שהוא עשה מעשה טוב הוא מקבל מתנות ואם לא התנהג יפה לא מקבל. השאלה היא אם זאת הדרך הנכונה? ואם לא מה הדרך?? לטענת בעלי מי שאחראי לדרדור של הבן שלי זה הבן של אבי (אבי גרוש ונשוי שנית ויש לו ילד בן 9 שגם הוא חצוף) שמגיע אלינו מידי שבת עם אבי ולהם יש טלויזיה (הם לא שומרים תורה ומצוות) והבן מלמד את הבן שלי כל מיני שטויות ודברים לא לפי דרך החינוך שאותה אנו מנחילים בבית בעלי מבקש ממני להגיד לאבי לא להביא את הבן שלו יותר אלינו אבל אני ואבי מאוד קשורים והוא מאוד ייעלב אם אני אגיד לו לא להביא את הבן שלו... מה אני אמורה לעשות להגיד לו לא להביא את הבן שלו למען החינוך של הילד שלי ולמען השלום בית? ואם כן איך? זה מאוד חשוב ודחוף כי אני באמת אובדת עצות! תודה רבה על ההתייחסות מירב