אישה רעה

כבוד הרב, אפתח ברשותך בהקדמה קצרה. אני אשת חינוך ובעלי איש צבא. ב"ה הקב"ה זיכה אותנו להיות אנשים טובים, אנשי חסד, אנשי שלום ואהבה. אנו משתדלים לעשות כל שבאפשרותנו עבור הזולת. לפני מספר ימים בעלי נפגש עם חבר מאוד טוב שלו (מזה 18 שנה). אותו חבר שפך בפניו את ליבו וסיפר לו שאשתו (מזה שנה וחצי) מתעללת בו, מקללת אותו (הוא אף הראה לו את הודעותיה), מחליטה הכול, ואם הוא לא מסכים איתה, היא מיד מאיימת בגירושין. בקיצור, סרט אימה ממש. אשתו ילדה את בנם הבכור לפני כחודשיים, ועל כן בעלי שאל אותו כמה זמן זה כך (אולי תגובה של הלידה), וחברו אמר שזה כבר המון זמן. למעשה, עוד מלפני החתונה. בעלי, שאוהב מאוד את חברו וכואב את כאבו, הסביר לו שחיי הנישואין אינם קלים, אך הם לא אמורים להתנהל מתוך חוסר כבוד הדדי. עוד הוא אמר לו כי יש להם אפשרות לבנות את עצמם מתוך החלטה משותפת שזה הכיוון אליו הם הולכים (ואז הוא צריך להבהיר לאשתו שקללות וניבולי פה לא באים בחשבון). האפשרות השנייה היא לא להתרגש מאיומיה לגבי גירושין, ולומר לה שאם זה מה שהיא רוצה אז אולי זה הצעד הנכון לעשותו. בעלי בד"כ לא משתף אותי בשיחותיו האישיות עם חבריו, אך הפעם הנושא כל כך נגע ללבו שברגע שנכנס הביתה, שיתף אותי בפרטי השיחה. והקללות לא אחרו לבוא. כבר ביום המחרת (ועד היום) אשתו של החבר שולחת לבעלי מסרוני נאצה, מקללת אותו ואת בני משפחתנו, טוענת שמתפללת כי נסבול כל ימינו כי בעלי, כביכול, גרם לבעלה להשתנות ב-180 מעלות. הלילה התעוררתי בשלוש לפנות בוקר לשמע צלצולי ההודעה בטלפון של בעלי. ניגשתי לראות מי זה שולח הודעות בשעה כזאת, ולא הופתעתי לגלות שזאת היא שממשיכה לקלל ולאחל איחולים ממש ממש כואבים ולא נעימים. כבוד הרב, אני אדם רגיש ומאמינה מאוד בכוחה של התפילה, ועל כן מפוחדת מאוד ממילותיה של האישה הלא נעימה הזאת. בעלי בסך הכול שימש אוזן קשבת לחבר קרוב וניסה להרים לו מעט את ביטחונו העצמי שהושפל עד עפר. לא הצלחתי לישון כל הלילה מרוב פחד ואימה מקללותיה של האישה. אינני רגילה שמקללים אותי. אני, וכך כל בני ביתי ובני ביתו של בעלי, ב"ה רגילים לעשות טוב עבור הזולת. כך חונכנו. מעולם לא ניבלנו את פינו. מעולם לא. מה עלי לעשות? האם יש דרך שבה אוכל למנוע ממנה לקלל או לחלופין לבטל את קללותיה עלינו? אשמח לתשובתך המרגיעה, אלה.