סוסה בהריון מתה

שלום וברכה

לא משפיע לרעה כלל על בני המשפחה.

להיפך, זה מגן על בני המשפחה וכדברי המדרש מעשה ברבי יהושע בן לוי אשר ישב בתענית ימים רבים ושפך לבו בתפילה לפני הקב"ה ,שיזכה לראות את פני אליהו הנביא. נתרצה בורא עולמים לתפילתו, והנה התגלה אליו לשמחתו אליהו הנביא, ואף הבטיחו לקיים כל מבוקשו.

פנה רבי יהושע בן לוי אל אליהו הנביא -"בקשתי היא ללכת עמך ולראות מעשיך בעולם, למען אלמד חכמתך". השיב לו אליהו הנביא - "לא תוכל לשאת ולסבול את מה שתראה" אולם רבי יהושע חזר והפציר בו "לא אשאל לפשר מעשיך-אמר –רק אחזה בהם ותו לא." התרצה אליהו הנביא ,אך תנאי התנה עימו –שאם יבקש רבי יהושע בן לוי להודיעו את סיבת מעשיו יאלץ להפרד ממנו..

הלכו שניהם יחדיו ובאו לבית איש דל ואביון, שדבר לא היה ברשותו מלבד פרה אחת שעמדה בחצרו,ומחלבה התפרנסו בצמצום הוא וכל בני ביתו. ישבו העני ואשתו בפתח החצר , וכאשר ראו את שני היהודים הבאים אל ביתם, שמחו עימם. הביאום אל ביתם,והגישו לפניהם מכל אשר נמצא בביתם, להחיות את נפשם.

בבוקר כאשר קמו ללכת, ראה רבי יהושע בן לוי לתדהמתו,כי אליהו התפלל על הפרה שתמות, ואכן כך קרה. כאשר ראה זאת רבי יהושע בן לוי תמה על הדבר מאוד ורוחו נזדעזעה בקרבו: האם זהו שכרו של העני הזה על הכבוד אשר כיבדנו? להרוג את פרתו אשר ממנה כל מחיתו? רצה לשאול את אליהו הנביא לפשר הדבר,אך ידע כי אם ישאל יאלץ להיפרד מאליהו,ולא רצה בכך ולכן החריש ולא שאל.

הלכו הלאה שניהם כל היום,ולעת ערב באו אל בית עשיר אחד ,שלא פנה אליהם ולא השגיח בהם כלל לכבדם, נתן להם ללון בחצרו ודבר לא בא אל פיהם. ולאותו עשיר היה קיר בביתו,שנפל וצריך היה לבנותו,ויהי בבקר התפלל אליהו שיבנה הקיר ונבנה מיד. עתה נוסף עוד יגון ותמיהה בליבו של רבי יהושע על מעשהו של אליהו הנביא, אך נמנע מלשאול טעם הדבר..

יום נוסף סבבו השנים בדרכים ולעת ערב הגיעו לעיר גדולה,ושם פנו אל בית כנסת גדול ויפה,ובעלי הבתים שם ישבו כל אחד על כסאות יקרים ומכובדים.

"מי יאכיל את העניים הללו ויכניסם לביתו"?- פנה אחד מבאי בית הכנסת אל שכנו. די להם בלחם ובמים שיביאו להם לכאן .רטן חברו בזעף . וכן היה . למרות עשירותם וכבודם .זלזלו אנשי המקום בעניים ולא כבדו אותם,כי אם במים ובלחם בלבד.

אך עלה הבקר,ואליהו שב ונשא כפיו בתפילה לפני שוכן מרומים. ואחר כך ברך את אנשי העיר: "ישימכם אלקים כולכם לראשים" שוב פנו השנים לדרכם ,וליבו של רבי יהושע נעשה סחרחר מן הפליאות אשר עיניו רואות.אל העיר הסמוכה הגיעו לעת ערב , ואילו אנשיה שלא כחבריהם מהעיר הקודמת,יצאו לקראת הבאים מן הדרך בלב טוב ובשמחה קיבלו אותם בביתם וכיבדום בכל טוב.

ובבקר התפלל אליהו ואמר:"לא יתן הקדוש-ברוך-הוא בכם אלא ראש אחד".
כששמע רבי יהושע בן לוי את דברי אליהו לא יכל היה להתאפק ולהחריש עוד,ויאמר אליו:אנא אדוני,הודיעני נא פלאי מעשיך וסודתם, ואף אם אפרד עתה מעימך, כי ליבי הומה וחפץ להבין את פשרם ולא אוכל עוד לשאת את אשר ראו עיני, ולו עוד רגע אחד.

"דע לך" -פתח אליהו את דבריו ואמר – "כי על העני הזה שהרגתי את פרתו נגזר באותו היום שתמות אשתו, ובתפילתי ביקשתי מהשם : שתהיה פרתו פידיון נפש אשתו ותמות במקומה.
האיש העשיר שבניתי לו את הקיר" הוסיף "אם הייתי מניחו לבנותו בעצמו היה מגלה ביסוד הקיר אוצר טמון ,ועל כן התפללתי שיבנה הקיר מעצמו,למען לא יפול המטמון בידיו.

ועל אותה העיר שהתפללתי על אנשיה שיהיו כולם שרים וראשים,דע לך ,שזהו עונש גדול ,ורעה גדולה עבורם,כי על ידי זה תהיה בינהם תמיד מחלוקת גדולה,וכל אחד יתאמץ להיות ראש ולסתור עצות ומחשבות חברו,וסופה שתשחת בשל כך, ותחרב. והעיר השניה שהתפללתי שיהיה לה רק ראש אחד ,טובה גדולה היא להם,משום שכך לא תעבור בהם אש המחלוקת ,וכולם ישמעו רק לעצה אחת ובלב שלם".

סיים הנביא את דבריו "עתה, אחר שהודעתיך את סוד מעשי , הנני הולך מאתך. ומכל מה שראית דע והבן, כי אם ראית רשע שהשעה משחקת לו ,אל יסיתך יצרך ואל תתמה על זה - לפי שהוא לרעתו.

ואם ראית צדיק מצר ומצטער כל חייו, אל יחרה אפך ,ואל יתעורר בלבך ספק בהתנהגות יוצרך ח"ו. רק תדע ותאמין, כי צדיק הוא השם יתברך - דינו צדק ומשפטו אמת ומי יאמר לו מה תעשה..".
ואחר כך ברכו אליהו לשלום ופנו איש איש לדרכו.

בברכה,

בנימין שמואלי