עץ הדעת מי מה מו

לכבוד השואל, 

א. הציווי לאדם הראשון היתה לטובתו. 

עץ הדעת היתה עץ מיוחדת בגן עדן אשר מ"טבע" פריו, היתה להשפיע למי שאוכלו השגה יתירה וגדולה. 

הבעייה באכילה מעץ הדעת לא היתה ה"דעת" בעצמה, אלא מה שהיתה מעורב ה"טוב ברע" - "ועץ הדעת טוב ורע". כלומר, כל זמן שהיה הרע מעורב בטוב בתוך פירות העץ, מי שהיה אוכל מן הפירות, היה מקבל דעת מהרע כמו שהיה מקבל דעת מהטוב.(ותוספת הדעת לדעת רע, אינה לתועלת האדם).

האר"י ז"ל לימד בקבלה, שאילו היה אדם הראשון ממתין ולא אוכל מעץ הדעת עד שהיה מגיע השבת (יום שישי בערב), אז היה הקב"ה כבר נותן לו רשות לאכול מן העץ, מכיוון שעל ידי השפעת השבת כבר היתה נעשה בירור והפרדה של הרע מהטוב בתוך פירות העץ, ואז היה פרי העץ נעשית כולו טוב, והאוכלו היה מקבל רק דעת טוב ועל ידי כך מתעלה ברוחניות ובהתקשרותו לבורא העולם. 

ב. מובא בספר מכתב מאליהו, שענין "ולא יתבוששו" במצבם שקודם החטא, אינו ענין העירום כמו שמתארים הגויים להבדיל בתמונותיהם. אלא הסיבה שלא התבוששו, כי גופיהם היו מסובבים ומכוסים קודם החטא באור רוחני; וכאשר חטאו ואכלו, עקב החטא נסתלק מהם האור וירדו ממדריגתם למצב שיותר קרוב למה שהוא כיום.

ולכן התשובה לשאלתך, שאילו לא היו חוטאים, היתה האור של קדושה מכסה מסביב לכל אחד ולכן לא היה צורך בבגדים.

בברכה, 

רב נחום