פאות לילד לפני בר מצוה

לכבוד השואלת, 

מצד ההלכה הדבר צריך התרת נדרים. 

אבל מה שנראה ליעץ לכם מצד החינוכי (שאולי זה עוד יותר חשוב), שראוי מאד להשריש בבן כמה יסודות שילוו אותו לכל חייו: 

1. שאנו לא עושים שנויים כאלו מדעת עצמינו. יש לנו רב, ואנחנו נשאל את הרב שלנו;  ומה שיאמר הרב,  כולנו נקבל את דעתו. 

ואז יש לגשת לרב שלכם של משפחתכם (דוקא), ולשאול אותו לגבי קולא במנהגי העדה. [ואם אין למשפחה רב עדיין, יש לראות למצוא רב מה שיותר בהקדם  - רב שיתאים ויהא מקובל על דעת שני ההורים.] 

2. ראוי להשריש בו (אם הוא במקום שיוכל לשמוע) את חשיבות המנהגים, ולהגיד לו כמה מאושרים אתם שזכיתם לשמור על מנהגים האלו לדורי דורות - ואפילו אם יש היתר מצד ההלכה, מכל מקום, לתועלתו, ראוי לו לשמור ולא לגזור את הפאות. וזהו משום, דהואיל והדבר הזה היא סגולה גדולה למסירת המסורת לדור הבא, וכאשר יהיה לו ילדים בעזרת השם, הם יסתכלו עליו בכבוד ובהערצה עקב זה: שאע"פ שהיה קשה לו , לא הקיל במנהג.

[רק שתדעו אתם, שידוע אצל החסידים, שהפאות ו"צורת היהודי" זהו שמירה גדולה לילד  - ואם זה יורד, אז צריכים ליזהר מאד ולבדוק אחר   שאיפותיו ועמדתו ברוחניות (ואם כך המצב שיש התרשלות ח"ו, אז כדאי שילמד עם איזה אברך שיש לו שפה אתו, לשיוכל לחזק אותו בעזרת השם). ולכן אם הבן  מהסהס בהחלטתו,  והוא ממתין לתשובה מכם, אם תוכלו עדיין לשכנע אותו שלא יוריד (ובד בבד לארגן בשבילו סדר בלימוד שיתחזק כנ"ל),  זהו עדיף מכל. 

בברכה, 

רב נחום