נפש של גוי

לכבוד השואל, 

כלל גדול בלימוד פנימיות, שכל מדריגה ומדריגה כשלעצמו מתחלק לי' ספירות ; ולכן תמיד צריכים לפרט לגבי הי' ספירות בקשר לאיזו מדריגה מדובר. 

לגוי יש נפש הבהמית וכמבואר בספר תניא, והיינו, שכל החלקים שיש לו מי' ספירות הם עדיין בתוך הי' ספירות שבתוך חלק הנפש שלו. משא"כ ביהודי, נפשו האלוקית כלולה מהחלקים הנוספים של רוח, נשמה, חיה, יחידה. 

ומה שכתב הרמב"ם שחסידי אומות העולם, יש להן חלק לעולם הבא, פשטות הכונה היא, שחלקם וחוייתם בעולם הבא הוא כפי שורשם ומציאות נפשם. והואיל וכל גוי שבעולם שייך כהשתלשלות מאיזו נשמה יהודית (וכמו שכתב בעל התניא בפרק לז "ושייך לו החיות של חלק אחד מששים רבוא מכללות העולם התלוי בנפשו החיונית" - ש"כללות העולם" זה כולל חלקו של היהודי בדומם צומח חי וגם מדבר), א"כ כמו שליהודי הרגשת חלקו בעולם הבא תהיה כפי כל החלקים שבשורשו הכוללים נ'ר'נ'ח' י', כך אצל הגוי הרגשת חלקו בעולם הבא הוא כפי החלק שבשורשו שהוא נפשו הקשורה בהשתלשלות לנפש של איזה יהודי.

וממילא לא שייך להקשות האיך תהא חויית הגוי לעתיד כלולה בשכר הנצחי כמו יהודי; כי אצל יהודי בחינת הא"ס נמצא כביכול בשורשו בחלק היחידה שבו, משא"כ אצל גוי, שמשתלשל מחלק הנפש שביהודי אשר הוא קשור לו, שלא שייך שיחווה יותר מאשר בחינת היחידה שבתוך חלק הנפש שבו.  

בברכה, 

רב נחום