מה העונש של מי שמדבר בזמן תפילה

לכבוד השואל,

למדבר בשעת התפלה אחרי ברוך שאמר עד אחרי שמונה עשרה, הרי הוא עשה הפסק בתפילתו, ועבר על איסור דרבנן שאסרו להפסיק (או"ח סי' נא-ד).

המדבר בשעת חזרת הש"ץ , מובא בשולחן ערוך ש"גדול עונו מנשוא" (קכד-ז).

בזמן קריאת התורה והמפטיר ג"כ אסור לדבר, והמדבר עובר על מה שהורו הפסוקים שאסור לדבר באותם זמנים (קמו -ב, ג), חוץ מזה שבשעת קריאת התורה נחשב הדיבור כבזיון לדברי התורה שנשמעים (קמו ביה"ל ד"ה והנכון; ושם כתב: "וגדול עונו מנשוא... ויש בזה חשש דלא תחללו את שם קדשי").

בשאר הזמנים שבתפלה מותר לדבר לצורך. ומדת חסידות שלא לדבר מתחילת התפלה עד סופה.

על פי דעת האר"י ז"ל אין לדבר דיבורי חולין בבית כנסת כלל (מ"א סי' קנא סס"ק ג).

~~~

מותר לדבר בתפילין לצורך, רק שאסור להקל ראש בתפילין או לדבר על נושא שכל כך מושך ומטריד את דעתו עד שהלובש תפילין מסיח דעת ושוכח שהוא לבוש בתפילין (משנה ברורה סי' מד ס"ק ג).

העובר ומדבר דברים הנ"ל נכנס לספק שצריך לברך שוב על לבישת התפילין לאחר שהסיח דעתו מהם, ועבר על מה שקבעו חז"ל שאסור להסיח דעתו מן התפילין (יומא (ח.), או"ח סי' כח-א). 

~~~

המדבר בזמן קדיש, מפסיד מלענות אמן ויהא שמיה רבא בכונה, אשר כוחם גדול בשמים (שבת קיט:). ויזהר שלא לעסוק בדברים אחרים בשעת קדיש כדי שיוכל לכוין ולענות (מ"ב סי' כה ס"ק נו).

בברכה,

רב נחום