איך מטפלים במידת העצלות?

לכבוד השואלת,

הדרך להיפטר מזה הוא כמו כל שינוי הרגלות בכל מידה שלילית.

מכיוון שההרגלות היה להרבה שנים, אי אפשר לרדת ממנו בבת אחת.

אלא חייבים לעשות שינוי קטן, פעם אחר פעם, הרבה פעמים, עד שישתנה ההרגל לאט לאט.

כותב הרמבם בהלכות דעות (פרק ב הלכה ג): "על קו זה יעשה בשאר כל הדעות:  אם היה רחוק לקצה האחד, ירחיק עצמו לקצה השני, וינהוג בו זמן מרובה עד שיחזור לדרך הטובה, והיא מידה בינונית שבכל דעה ודעה." בכדי להגיע חזרה לאיזון, חייבים לרדת מן ההתרגלות שנעשית עד עכשיו.

ועיקר מה שצריכים לעשות למעשה כדי לשנות את ההרגל, היינו לעשות מעשה אחד בכל יום שהוא היפך התגובה הרגשית, וכעבור זמן תשתנה ההרגל,  גם בתחום הרגשי,  עקב השינוי בתחום המעשי.

הדוגמה לזה, בפעם הבא שתרגישי עצלות לעשות דבר שאת יודעת בשכל שאת צריכה לעשות, תעצורי לרגע ותתבונני:" אני יודעת בשכל שאני חייבת לקום ולעשות פעולה זו, רק שההרגש שלי אינה נותנת לי לעשותו" - ואז באותו רגע, תעשי מעשה שהוא היפך מהרגש. דהיינו, הרגש אומר לך ש"את לא יכולה עכשיו בשום אופן, את יותר מידי עייפה, אם את לא תשתארי במצב של מנוחה עכשיו, אולי תנזקי" (כך אומרת לך רגשותיך עקב התגובה הרגשית המורגלת - אבל באמת אין בדבר "פיקוח נפש" וכמו שגורם לך ההרגש המורגל לחשוב); אז תעשי - במעשה - בדוקא - פעולה ממשית וחיובית שהוא היפך הרגש: תקומי לאיזה שלש דקות, ותעשי דוקא את אותה הפעולה שרצית להפטר מעשייתה, ואפילו אם את בעצם לא צריכה אותה.

והכלל הוא בשינוי הרגל, שאסור ללכת יותר מידי מהר; ואם את רואה בהתחלה שכאשר את מתחילה את זה, שהתגובה הזו של עשיית פעולות מספר פעמים בכל יום שהיא ההיפך ממה שאומר לך הרגש - הוא יותר מידי קשה בשבילך, אז תתחילי רק בפעם אחת ביום, ובשאר הזמן תמשיכי להגיב כמו שהגבת עד היום. אל תדחקי את השעה לעשות בהכרח יותר מידי. ולאט ולאט, יום אחר יום, את תבחיני בעזרת השם בשינוי פנימי.

~~~

אבל במה ש"קבלת" על עצמך, אותו פעם אחת ליום, את זה חייבים לשמור "עם כל הכוחות". וכגון, אם קבלת על עצמך ש"פעם ראשונה ביום כאשר יזדמן משהו שאני לא רוצה לעשות, אני אכריח את עצמי לעשותו", אז העולם "יהפוך", ואת צריכה לשמור על אותו פעם אחת ולפעול היפך מן ההרגל. עד כמה שזה ירגיש קשה בהתחלה, תעשי את הפעולה שהוא ההיפך ממה שהרגש אומר, ותראי שכעבור זמן יקל לך.

כי מה שנגרם מן התהליך הזה, שכעבור זמן את תראי, שהחוזק של העצלות ירד ממה שהיה בפעמים הראשונות, וכעבור עוד קצת זמן את תראי שאת מתקרבת למצב שבו תוכלי אפילו לשלוט על אותה תגובה ריפלקסית - לגמרי.

[כי כל פעם שאת עושה מעשה שהוא ההיפך מן הרגש וכנזכר לעיל, מה שקורא בעצם בפנים הוא, שאת מושכת את ההרגשים מהמקום שהיו תפוסות בו עד עכשיו - למצב של עצלות ומנוחה קיצונית - ואת מעבירה אותן למקום של איזון. וככל שיעבור יותר זמן ותתרבי במעשים כאלו, יתמשך הרגש למקום יותר ויותר מאוזן ויקל עליך יותר ויותר לעשות את אותם דברים שהיית מתעצלת מעשייתם לשעבר .]

ואחרי שתתחילי לראות הצלחה בעזרת השם, וכבר הקל לך הרבה הרבה ענין העצלות, אז תוכלי לאט לאט לעבוד באותו אופן גם על רגשות חשש על העתיד.

~~~

ואיתא בספרים הקדושים (ספר נועם אלימלך, צעטעל קטן, אות טז), שכל מי שיעשה דוקא את ההיפך ממה שיעלה לו מצד מידותיו המורגלות לארבעים יום ברציפות, אז יעזרוהו מן השמים לשנות את המדה שבקרבו  להופכו לגמרי.

ואסיים בברכה שתזכי לעשות עבודה קדושה זו שבעצם קשור ל "תיקון המדות" ושתצליחי בה, שהיא מן המטרות הכי חשובות שאפשר להציב בחיים.

בברכה,

רב נחום