האם עשבי תה בגינה מחוייבים בשנת שמיטה ומעשרות?

לכבוד השואל, 

חייב שלא לעבוד את הגינה בכל אופן שיכול לשפר את הגידולים בגינה. גם חייב להפקיר את מקום הגינה (תרשום פתק שכתוב עליו הפקר ותתלה אותו שמה, ותשאיר את השער שלו פתוח) ולתת לכל מי שרוצה ליכנס ולחטוף. 

פירות ההדר שחנטו בשישית אין בהם קדושת שביעית; ומה שיחנוט עוד השנה יהיה לו קדושת שביעית. ומותר לך לקטוף כאשר אתה רוצה לאכול מהם (וקוטפים רק כמות כזו שאתה צריך לאותו זמן, וכמו הכמות שהיית מביא אילו היית קונה קנייה אחת) כמו כל שאר אנשים שיכולים לקטוף בשביל לאכול אם רוצים. ואם הוא פרי שחנט בשביעית,תצטרך ללמוד ההלכות הנוגעות  לאכילת הפירות בקדושת שביעית ולנהוג כמותם, ראה: https://www.ateret4u.com/online/f_01355_all.html#HtmpReportNum0908_L2 , הלכות שמיטה פרק טו, טז, יז.

פסיפלורה יש בו קדושת שביעית.

עלי תה כמו לואיזה, יש בו קדושת שביעית. אמנם אם לאחר השימוש בו פג טעמו, ואינו ראוי עוד לתת טעם, אין בו עוד קדושה, ומותר אז להשליכו לאשפה.

ככל הנראה עלי מנגולד יש בהם איסור ספיחים, ואסור לאוכלם בשביעית.

יש חיוב מעשרות רק על פירות (לא על הירקות שנלקטו בשביעית, ולא על העלים) של שישית, ובשעת לקיחת מעשרותיהם מברכים. פירות שביעית פטורים מן המעשר.

[ויש להעיר: שאם עץ ההדר או הפסילורה הוא בתוך שנה רביעית אחרי שלש שנים ראשונים של ערלה, אז חייב לנהוג בפירותיהם "נטע רבעי", ואפילו בשנת השמיטה.]

בברכה, 

רב נחום