שכל

לכבוד השואל, 

קשה לשמוע על  הצער שעובר עליך כעת. ונראה שעיקר השאלה במכתבך היא "מה קורה כאן  כבוד הרב??" - שחלק מן הקושי היא שאתה באמת רוצה להבין מה קורה.

אני רוצה לתת לך עצה שאולי יעזור, והוא באותו כיוון למה שיעץ רב זמיר שליט"א (לרשום את  ההצלחות), אבל הוא קצת שונה. ואני מרגיש שמאד שיתכן ותמצא מהצעה זו תועלת למצבך בעזרת השם. 

אני מיעץ שתרשום לך את המידות הטבעיות שלך, כי הרבה פעמים כשמגלים את זה, אז מבינים הרבה יותר כל מה שקורה. 

~~~

הנה, לכל אחד בעולם יש לו מידות טבעיות. כל אחד בעולם חונן בכוחות אלוקיות מכח נשמתו, אשר מיוחדים רק לו. אין אף אחד שאין לו כוחות, רק שלכולם יש כוחות שונות. אבל בודאי נדע שלכל אחד יש איזשהו כוחות. 

ואותם כוחות אלוקיות הם ניתנו במתנה מאת השם, והם לגמרי שלמות; אין  צורך לעבוד עליהם כל כך כדי שיגיעו לשלימותן – רק עיקר האתגר, שצריכים למצוא אופן האיך להוציא אותם לפועל.

ואין אף אחד שיותר טוב מן השני או שיש לו יותר כוחות; כל נשמה כשלעצמה חוננה עם אותם מספר כוחות. 

רק העבודה של האדם היא, כאמור, לגלות אותם, ואח"כ למצוא אופנים האיך לבטא אותם ולהשתמש בהם. 

~~~

הדרך למצוא את הכוחות הטבעיות בהתחלה היא, לשנן את הכוחות המיוחדים שאתה מכיר שיש לך מילדותיך - שהייתי מקבל שבח מיוחד עליהם ושבהם אתה יותר מוכשר באופן טבעי משאר אנשים ; ואז תחפש אופנים האיך להוציא את הכוחות האלו באופן הנאות שאנשים יוכלו ליהנות מהם. וכאשר תפעיל אותם, אז תרגיש אחרת כלפי עצמך, ותרגיש סיפוק מיוחד כאשר אתה משתמש באותם הכוחות.

עוד דרך כדי לברר את המידות הטבעיות, היינו: שתקח רשימה של מידות  - ולמשל כמו שמופיע בשמות הפרקים של הספר אורחות צדיקים - ותעבור עליהם, ותראה מתוך הרשימה באיזו מידות  אתה מזדהה הכי הרבה. ותרשום אותם על נייר.

אח"כ תנסה למצוא את הששה שאתה מזדהה איתם ביותר; אח"כ השלש, השתים, האחד. ומזה תעשה רשימה לפי סדר המדות הכי קרובות ללבך לפי עדיפיותם, וכמבואר תרגיל זה בספר עלי שור חלק א' (שער השלישי, דעת עצמינו, פרק שלישי).

ולאחר שתזכה לראות את הרשימה מול עיניך, אז תנסה בכל פעם לעשות פעולות בחייך היום יומי הקשורות לאותן מידות המיוחדות שבך - כי זהו עיקר עבודתינו בעולם הזה: לא לנסות להיות מישהוא אחר, רק לנסות להיות עצמינו, ולהוציא את המידות הטבעיות שכבר הטביע הקב"ה בנו, לפועל.

כי רצון הבורא בשבילינו הוא שנוציא את אותם כוחות טבעיות לפועל, ולמצוא תמיד יותר ויותר הזדמנויות שבהם נוכל להשתמש באותם כוחות המיוחדות שלנו. וכאשר נשתמש בהם כפי מיטב יכולתינו, אז באופן טבעי, כבר הטביע הקב"ה בתוך הבריאה, שהאדם יקבל סיפוק והנאה מן המעשים שפועל ועושה.

~~~

ומה שאתה צריך עוד לדעת, שאין לנו בחירה בכוחות שאנחנו מקבלים: הם ניתנים לנו משעת לידה לפי חשבונות שמים. ולכן גם אין מקום לקנאה, כי הקב"ה נותן לכל אחד מה שהוא צריך בחשבון מדוייק, ואין צורך שיהיה בעולם עוד בן אדם כמו ההוא שאני מקנא בו; יש צורך שיהא בעולם מישהו כמותי. ניתנו לו מן השמים את הכוחות המיוחדים  בשבילו כדי למלא את התפקיד שלו בחיים, וניתנו לי מן השמים את הכוחות המיוחדים בשבילי כדי למלא את  התפקיד המיוחד שלי בחיים.

ולכן יתכן שלפעמים הכוחות של אדם הם יותר נוגעים למעשה, כמו מי שמוכשר לנהל בניית בנין של רב קומות, או מי שיכול לנהל מפעל. ויש אנשים שהכוחות שלהם הם יותר רגשיים, וכמו אלו שטובים בחברה, שיכולים לדבר עם כל אחד ולתת לו הרגשה טובה. ויש כאלו שהכוחות שלהם הם יותר אקדמיים ואינטלקטואליים כגון הפרופסורים המדברים אודות התיאוריות כל היום, או כמו מי שעובד עם מספרים כל היום כמו רואה חשבון. 

אין אחד שבאמת "יותר טוב" מן השני; אבל יתכן שישנם כאלו שהם נראים יותר טובים בתקופה מסוימת בחיים. 

וכגון, אם אדם נמצא בשנות הלימוד בבית הםפר או באונברסיטה, כל אחד יודה שהכוחות הכי טובות לאותו זמן הם כוחות האינטלקטואליות. אבל כאשר אדם מסיים את שנות הלימוד, אז הוא מתחיל תקופה של נישואין, לגדל  ילדים בעזרת השם, לתפוס מעמד בחברה, ואז כל אחד יודה שהכוחות הכי טובות לאותו זמן הם הכוחות הרגשיות. כי אותם אנשים יצליחו באופן טבעי הכי הרבה במשפחתם ובחברה. 

ונמצא, שהואיל ויש לבן אדם לכל החיים רק את אותם תכונות שבו נולד איתם, והם לא משתנים, אם כן יצא בהכרח שיהיו זמנים בחיים שיהיה לו יותר הצלחה בהם מאחרים, וכנגדם יצא לחבר שלו זמנים שיהיה לו יותר הצלחה בהם. ואין מצב אחד שיותר טוב כל הזמן מזולתו: כל אחד יש לו את זמן  ההצלחה שלו, וכל אחד יש לו זמן של נסיון. 

~~~

אם כן, בנוגע לשאלתך המקורית: "מה קורה כאן כבוד הרב??", נראה מתוך מכתבך שאתה מנסה שוב ושוב להגיע לתוצאות של אנשים שהכוחות הטבעיים שלהם הם "חכמת ספר", ואתה מוצא שוב ושוב שאין לך את הכוחות האלו בטבע, וכמו שכתבת: "אני מרגיש שהקב"ה חלילה פסח עלי כשהוא נתן לאדם את השכל."

אז למה לנסות שוב ושוב להשקיע את כוחותיך בדבר שאין זה מתפקידך ומסתמא שלא תצליח בו הכי הרבה. ואין זאת אומרת שאתה "טיפש"; כי יש "חכמת ספר" ויש "חכמת חיים". ואלו שיש להם "חכמת חיים", הם בדרך כלל  הרבה יותר מוצלחים בחיים מאשר אלו שיש להם חכמת "ספר". ואין זה כדאי בשבילך לקנא במי שיש לו "חכמת ספר" - ואע"פ שהם יהיו נראים המוצלחים ביותר בשנות הלימוד באוניברסיטה.

לכן מן הראוי שתקדיש קצת מזמנך, ותעשה את התרגילים שנזכרו לעיל - כדי שתוכל לברר לעצמך את המידות הטבעיות שלך. אח"כ תחפש דוקא מה שתוכל לעשות בחיים שדורש מה שיותר להשתמש באותם כוחות הטבעיות שלך; כי ברור הדבר שבאותם תחומים אתה תצליח הרבה יותר משאר האנשים שאין להם כוחות טבעיות באותו התחום.

ואחרי שתברר את זה, מסתבר ששוב לא תצטרך להסתכל על אחרים, אלא תשקיע את כוחותיך במה שאתה צריך להשקיע בכדי להגיע לביטוי הכי גדול של כוחות נפשך המיוחדים. ואז אתה תראה, שבעזרת השם, בודאי תצליח.

בברכה שתזכה להתמקד על הכוחות האלוקיות המיוחדים שבך, ושתראה הצלחה באותם תחומים בסייעתא דשמיא. 

רב נחום