שאל את הרב - כללי
קושיא בהלכות חנוכה
- כ"ב כסלו התשע"ה
שאלה
ראיתי נידון בפוסקים על מקרה של אדם שחוזר מאוחר הביתה בחנוכה, האם עדיף שהוא ידליק מאוחר או שאשתו תדליק בזמן - בין היתר עולה השאלה האם מצוה בו יותר מבשלוחו (כמש"כ הב"ח) ושלכן עדיף שידליק מאוחר בעצמו (ויש שכך נוקטים למעשה) כמו כן אם הוא נמצא בעיר ויכול לחזור לביתו, מובא במ"ב שעדיף שיחזור (מטעם מצוה בו וכו') מאשר שאשתו תדליק עבורו.
השאלה שלי: 1. מדוע כשהוא מדליק אין בעיה לאשתו של מצוה בה יותר מבשלוחה, ורק כשהיא מדליקה יש בעיה כזו לבעל? ואם נאמר מפני שדווקא אשתו כגופו - ודווקא כשהוא מדליק זה נחשב כאילו היא מדליקה בעצמה - אולם הוא אינו כגופה, ולכן הדלקתה אינה נחשבת כהדלקתו - זה צ"ע, והרי במנחות צג מוכח שעקרונית מעשה האשה מיוחס לבעל כי הם כגוף אחד! (ולכן הוו"א שיועיל סמיכתה למרות שאינה בת חיוב, מהטעם ש"אשתו כגופו" ושלכן מה שהיא עושה מתייחס כאילו הוא עשה! ואמנם שם קמ"ל שם שהיא לא יכולה לסמוך עבורו, אולם זה דווקא שם שסו"ס היא כלל לא בת חיובא, אולם עדיין מוכח משם העיקרון שכשהיא עושה עבורו מצווה זה מתייחס אליו יותר מאשר סתם שליח), וא"כ ממ"נ - מדוע יש בעיה לבעל של "בו יותר מבשלוחו" בהדלקת האשה, ואין בעיה כזו - לאשה- בהדלקת הבעל?
2. הרי אין חולק שכאשר הבעל מאחר אזי לאשה - מצד המצווה שלה עצמה - עדיף שהיא תדליק בעצמה בזמן, מאשר שתמתין להדלקת בעלה אחרי הזמן, א"כ מדוע בעצם הפוסקים הדנים בשאלה הנ"ל לא משקללים גם את זה (=שגם אם נניח מצווה בו יותר מבשלוחו, מ"מ מאחר ומבחינת האשה אין סיבה שתחכה (אם אין בעית שלום בית...), ומאחר ואם היא מדליקה כבר, אזי (ייתכן ש) הבעל כבר לא יכול להדליק אח"כ בברכה, א"כ בע"כ כך צריך לנהוג!) ישר כוח
תשובה
לכבוד השואל,
1. כפי מה שהבנתי, אשתו שונה כלפי בעלה, שאנו אומרים "אשתו כגופו" [ראה תרע"א מ"ב ס"ק ט' ], ולא מגיע לדיון של שליחות של הבעל בשבילה, כי היא נכללת באופן כזה של "אשתו כגופו" בחיוב המקורי של הדלקת נרות חנוכה הרוכב על בעל הבית ("ראש המשפחה") [ עיין לשון הגמרא שבת כא: "ת"ר מצות חנוכה נר איש וביתו" וכו' ];
משא"כ כאשר אין הבעל בבית, הרי אנו צריכים להעתיק את החיוב המקורי שבעל הבית מדליק ומוציא את כל בני ביתו, ו"להעביר" את זה לאשה, כי אין זה כבר צורת החיוב המקורי, ולכן מגיע הענין לדיון של שליחות.
2. כפי שהבנתי, ענין של "אשתו כגופו" אינו הגדרה טכנית שרואים את השנים כאחד, אלא יש בזה גם כן את המושג של האשה מתבטלת את דעתה כלפי בעלה; ולכן אין היא נפקעת מן החיוב המקורי שאשה יוצאת בהדלקת בעלה הבעל הבית, אלא או ע"י שהבעל ממנה אותה שליח, וכנ"ל, או ע"י שתתקיים החיוב המקורי בזמן יותר מאוחר ואז דבר פשוט הוא שהיא תצא בהדלקתו.
הנלענ"ד כתבתי.
בברכה,
רב נחום
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il