חילוקי דעות וכתות ביהדות

שלום כבוד הרב, אשמח לקבל הארות בנוגע לנושא שתמיד עניין אותי. ראשית, ארצה לציין שאין בי חלילה כל כוונה לפקפק, להתריס או להטיל ספקות כלשהן, אלא רצון טהור ללמוד ולהבין את הדברים כראוי. אז ככה: כיום אנו עדים לכך שישנם זרמים מחוץ ליהדות האורתודוקסית (שצצו לפני קצת למעלה מ-100 שנים), כגון יהדות רפורמית או קונסרבטיבית. זרמים אלו נתקבלו בהתנגדות חריפה בקרב חכמי ורבני היהדות האורתודוקסית, מסיבות מובנות בהחלט, בהן הטענה כי מדובר בהמצאת דת חדשה שהיהדות היא ממנה והלאה. כאן מתעורר אצלי הקושי: התפישה המקובלת ביהדות האורתודוקסית-רבנית היא שניתנה תורה בכתב ותורה שבע"פ - שתיהן במעמד הר סיני. וכפי שאין מחלוקת לגביי הראשונה, כך וודאי שאין מחלוקת לגביי השנייה. עם זאת, לאחרונה נחשפתי לחומר העוסק בהיסטורית העם היהודי, ובייחוד בתקופה בה נתגלעו בו חילוקי דעות דתיים. מן הכתוב ניתן להבין כי עד תקופת בית חשמונאי הייתה אחידות דתית בעם, ומעתה ואילך נחלק העם לכתות שונות: פרושים, איסיים וצדוקים. העולה מהדברים הוא שהיו אלה הפרושים (שהיהדות האורתודוקסית היא ממשיכת דרכן) ש''פרשו'' מן התפישה המקובלת דאז, לפיה רק התורה שבכתב היא זו שיש לפעול לפיה, להבדיל מהתושב"ע. טענת הפרושים הייתה כי בידם יש מסורת לכך שניתנה בהר סיני - בנוסף לתורה שבכתב - התורה שבע"פ. לאור זאת, שאלותיי הן: 1. איך ומדוע רק בשלב זה, של החלוקה לכתות, הועלה זכר לקיומה של התורה שבע"פ? הרי עברו מאות שנים ממעמד הר סיני ועד רגעי המחלוקת, בהן (לפי התפישה הרבנית) התורה שבע"פ עברה מאב לבנו וחוזר חלילה. הכיצד ייתכן שהכתות האחרות כלל לא שמעו על קיומו של חלק כ"כ מהותי ובלתי נפרד מהדת היהודית? 2. כפי שאין מחלוקת שניתנה תורה בכתב במעמד סיני, ההיגיון מחייב כי לא תהיה מחלוקת לגביי מתן התורה שבע"פ. העובדה היא שחרף המעמד הבלתי מעורער של התושב"ע כיום, הרי שמעמדה היציב דאז נשמר אך בקרב קבוצה מסוימת ביהדות (הכת הפרושית). 3. כאמור לעיל, הפרושים היו אלה שסטו מהקו המקובל ביהדות דאז (היינו קידוש התורה שבכתב בלבד), בכך שנתנו פירושים שלעתים נדמה כי אינם עומדים בקנה אחת עם הכתוב בתורה. אי לכך, במה הם נבדלים מהזרמים היהודים של ימינו (רפורמים וקונסרבטיבים) שסטו מהיהדות האורתודוקסית? 4. מאחר וסטיית הפרושים היתה משמעותית בהחלט גם בנושאי הליבה המהותיים ביותר, כגון אמונה בעולם הבא, תחיית המתים, השגחה פרטית, ביאת המשיח, הישארות הנפש וכו', מניין לנו לדעת כי אכן האמת מצויה עמם ולא עם אלה שקדמו להם? אודה לך מאוד על תשובותייך.