שאל את הרב - כללי
תאוות חזקות
- ב' טבת התשע"ה
שאלה
שלום וברכה כבוד הרב יש לי הרבה לחצים בראשי הרבה מחשבות שחוזרות על עצמן, אפילו מילים בודדות שמפעילות אצלי עצבות, תסכול מעצמי, שנאה עצמית עזה וכ'ו. אני חוזר בתשובה כבר תקופה לא מועטה ברוך השם, ואני חזק באמונה, האמת היא שאין לי ספק שאם אתפלל על העניין הזה מספיק זה יעבור. אך מפאת חוסר זמן בזמן האחרון וכ'ו, אולי לרב תהיה עצה, עזרה כלשהי. הרבה מחשבות על נשים. אני שומר ברית ברוך השם כבר המון זמן, יש לי אינטרנט כשר (עדיין אין לי טלפון כשר, שזו בעיה וקצת מאבד את הפואנטה של אינטרנט כשר, אם אני חושב על זה) אבל בכל מקרה, מנסה לשמור על העיניים (בטח לא רואה טלוויזיה וכל מיני דברים לא צנועים) אך לדוגמה בבית לא תמיד צנוע הכל, והטלוויזיה של המשפחה ברקע המון - יש לי סלידה גדולה מאוד מכל דבר כמעט שמדברים בטלוויזיה. בעבר הייתי מכור - עכשיו גם אם תשלם לי מיליארד דולר לא אחזור לצפות בשטויות, בשקר הגדול הזה. יש לי תאוות גדולות, כל מיני תמונות עולות לי בראש לצערי הרב, שפשוט משגעות אותי, לא רוצות להניח לי... וזה השם יתברך, זה השם שולח לי את המחשבות. אבל אין לי כוחות כבר להתמודד עם זה. כמעט ואין לי שעה מנוחה מזה כמדומני, אני מרגיש שזה תמיד שם, כאילו אך לא נראה לי שכאילו - יש לי מן מחסום ששמתי שכל הזמן דואג להדוף מחשבות רעות (על ידי זמזום של איזה קול סטטי בראש או משהו שיאפיל על המחשבות שיכולות בכל רגע להתפרץ) להבדיל כמו ילד קטן שחוסם את האוזניים שלו ואומר "לא רוצה לשמוע" בלופ זה לוקח ממני כל כך הרבה אנרגיה. מאוד מעציב אותי והורס לי את ההשתדלות שלי להיות שמח. אני לא יודע איך להתמודד עם זה כבוד הרב, כי בלי נדר אני מעדיף למות מאשר לחטוא בזה, שרדתי כל כך הרבה זמן שאין מצב, אין מצב שאני נופל לפח הזה שוב. הבל הבלים, 96 אחוז דמיון. ובכל זאת - זה פשוט מאוד מכביד עלי כל זה. כשכן עולה לי תמונה/מחשבה שלא מצליחה להיחסם על ידי ה"גדר", אפילו לשניה, זה לפעמים "מוריד לי את הלב לרצפה", זה התחיל לקרות לי לאחרונה, או ממש אתמול/היום כבר לא זוכר. פשוט הלב שלי כבר לא שורד את זה. אני לא יודע מתי אתחתן, אך מה הלאה.. מאד קשה לי לשרוד. האמת היא שזה כל כך מתעצם אצלי כי אני בימים לחוצים בשבוע האחרון בערך - אז אני מניח שאם זה יעבור, זה יוקל מעט. אבל לא יודע כמה. אני אפילו מוכן לוותר על נשים, רק שהתאוות, המחשבות הרעות הללו, ורגשות האשם והפחד יעזבו אותי. למרות שאני לא רוצה, אבל יש לי מחשבה כזאת של פשוט ללכת על כל הקופה, לחטוא עם המחשבה - כי נמאס לי שאני כמו נרדף שלה, שואבת לי אנרגיות בהדיפה שלה, אבל זה לא יהיה חכם. בקיצור, עייפתי כבוד הרב. יש עצה? תודה רבה :)
תשובה
שלום וברכה
העצה הפשוטה היא לא להיבהל מהמחשבות ואל להיחם איתם. לא לפחד מהם ולא לחשוש כאשר הם באות פשוט לא להתייחס איליהן ולחשבו על דברים אחרים ומהר מאוד המחשבות יירגעו והכל על מקומו יבוא בשלום.
הלחץ ממחשבות אלו הוא הגורם לכך שהמחשבות באות ביתר שאת.
ה/ יתן לך את הרוגע הנפשי ואת האושר,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il