שכר ועונש לפי דרגות

לכבוד השואל, 

שאלה טובה שאלת, ואני רואה מתוך השאלה שיש לך הרבה ידיעות ביהדות.

הגדרת התואר "צדיק" מבואר בספר תניא פרק א' שיש לה ב' משמעיות: א) לומר שהאדם "צדיק בדינו": כלומר, שכאשר ידונו אותו בשמים הוא יצא זכאי. וזהו פשטות המילה "צדיק" - שהוא עושה כל מה שמוטל עליו על פי התורה וההלכה, ולכן כאשר הקב"ה יבוא לדון אותו הוא יצא זכאי [מכיון שכל דיני הקב"ה מבוססים על היסוד של  "מידה כנגד מידה", וכפי מה שאדם עשה בשביל הקב"ה כך הוא יקבל בחזרה, אם כן, זה ששמר ועשה את כל מה שדרשו ממנו, הוא יקבל שכרו משלם].

ויש גם פירוש יותר מעמיק, ב) ש"צדיק" פירושו אדם שהמעיט את משיכת היצר הרע שבקרבו, עד שבכל מעשה שיעשה "יצר טוב שופטו", כלומר, שהמשיכה לטוב מתגבר בו יותר בכל פעם. 

ואתה נבוא אחד אחד למקורות שהבאת, לראות אם יש בהם ראייה שראוי שאדם יחסוך מלהיות צדיק. 

1. מה שכתוב בפסוק "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קהלת ז), הכונה, שרצה שלמה המלך החכם מכל אדם להודיענו, שאפילו מישהו שכבר צדיק - ואפילו לפי הפירוש השני - מכל מקום שלא נחשוב שהוא נעשה מלאך, וכבר בלתי אפשרי שהוא יטעה; אלא המציאות היא, שאפילו אצל אדם הכי צדיק, שכעבור השנים, מוכרח שיהיה אצלו טעות של איזה "חטא", דהיינו עבירה בשוגג.  כי רק אצל מלאך יכול להיות שאינו חוטא כלל בשינוי המצבים, אבל כל בשר ודם, מתוך שינוי המצבים שבחיים,  "חוטא את המטרה" איזשהו פעם בחייו בלא מתכוין, אם כי אח"כ יוכל לעשות תשובה על זה והוא נשאר בצדקו.  

ונמצא, שאין מזה שום הוכחה שלא ישאוף אדם משום כן מלהיות צדיק.

2. ומה שהצדיק מקבל יותר עונש מפני שהוא משמש דוגמה לאחרים - אין ענין הגדלת עונשו משום שהוא צדיק, אלא משום שהוא נעשה מפורסם ועכשיו אחרים מסתכלים עליו. אפילו אדם פשוט, אם הוא אדם כזה שאחרים מסתכלים עליו ומחקים את מעשיו, גם הוא ייענש יתר מאותה סיבה - לפי שמעשיו משמשים כדוגמה לאחרים.

ונמצא, שגם מזה אין הוכחה שלא ישאוף אדם להיות צדיק; יש רק הוכחה שלא ישאוף להיות מפורסם. (וכן הקפידו הרבה על זה תלמידי הבעל שם טוב ז"ל בדורות הראשונים, שרצו לעבוד את השם כצדיקים באופן שאף אחד לא ידע מצדקתם.) אמנם לגבי שאלתך, גם מכאן אין הוכחה שלא ישאוף אדם מלהיות צדיק.

3. ומה שאם צדיק עושה מצווה זה לא כל כך גדול כי הוא צדיק ואין לא כל כך מאמץ, ולאומת זאת אדם פשוט משקיע מאמץ גדול בשביל לעשות מצווה - אין זה שהצדיק מקבל פחות שכר מפני שהוא צדיק, אלא משום שזה קל בשבילו; ואילו היה קשה לצדיק,  ג"כ יקבל שכר יותר על מעשיו.

כי נכון הדבר, שלפעמים יותר קל לצדיק לעשות מצוה, מפני 1) שיש אנשים מסביבו המסייעים לו; אבל תדע, שישנם מצוות שהם באים בקושי גם לצדיק, ולא עוזר לו מה שיש אנשים מסביב המסייעים לו.

ואם הכוונה שלך שיותר קל לצדיק לעשות מצוה, מפני 2) שהמדריגה הרוחני שהצדיק כבר זכה אליה גורם שיהא לו יותר קל [וכגון אם כבר השיג מדריגה ב' הנזכר לעיל, ורק יצר טוב שופטו], אז נכונים דבריך שבאופן רוחני נעשה יותר לו קל אח"כ. אבל תדע, שזהו לאחר שכבר עבד אותו צדיק כל השנים על עצמו בקושי וביגיעה כדי להתעלות, עד שהגיע למדריגה שבה הגביר את היצר טוב על היצר הרע שבקרבו. אבל לא משום כך ראוי לאדם להשאר בדוקא אדם פשוט כל חייו כשעדיין  היצר הרע שולט בו. כי אין זה רצון הקב"ה שבן אדם ישאר דוקא במקום נסיון - כלומר, עם יצר הרע, שיהא עדיין יצר הרע שופטו בדוקא - כאשר יש ביכולתו לצאת ממנו, כי אין לאדם ליכנס בשום פעם בכונה למצב של סכנה רוחנית (גמרא סנהדרין קז.), ואע"פ שאמת הדבר, שכאשר נמצא במקום הנסיון ובכל זאת מתגבר, יש לו יותר שכר.

ונמצא, שגם מזה אין הוכחה שראוי לבן אדם להשאר אדם פשוט כל ימי חייו, אלא להיפך, רצון השם הוא שיצא האדם משליטת יצר הרע אם זה ביכולתו ולהגיע לשליטת יצר הטוב.

4. ובמעשה של הקצב, שמובא בספר סדר הדורות (ערך רבי יהושע בן אלים), מבואר שקיבל הקצב אותו שכר כמו הצדיק - לא יותר.

והיוצא מן הדברים, שאין שום ראיה שעדיף להיות אדם פשוט מאשר צדיק, ושעל ידי זה השכר הוא יותר גדול בשמים. רק יש ראיה שעדיף לאדם לא להיות מפורסם בצדקתו בין אנשים מאשר מפורסם.

שהקב"ה יברך אותך ושתשאוף תמיד לדברים טובים.

בברכה, 

רב נחום