תיקון התפילות

לכבוד השואל, 

כפי מה שהבנתי, המחלוקת בגמרא (ברכות כו:)אם תפילות כנגד אבות תיקנום או כנגד קרבנות תיקנום,  אינה לגבי הקשר של התפילות, אלא היא מחלוקת של שיקול הדעת, מתי באמת נתקן החובה לישראל להתפלל בצורה ובנוסח שמתפללים ג' תפילות כיום. 

לדעה האחת האבות הקדושים כבר תקנו את החובה להתפלל - ואע"פ שלא קבעו את נוסח התפלה (וכן כתב המהרש"א שם בברכות: שגם למי שאמר תפילות אבות תקנום, הכוונה שהם תקנו את החובה להתפלל; אבל את הנוסח קבעו אנשי כנסת הגדולה.) ולדעה השניה גם החובה להתפלל רק נתקן אחר זמן החורבן בשעה שתקנו את נוסח התפלה.

והסיבה שהתפילה דוקא היא תחליף לקרבנות, דאיתא ברמב"ם בספר המצוות: 

"המצוה החמישית היא הציווי שנצטווינו לעבדו יתעלה. ונכפל הציווי הזה כמה פעמים ואמר "ועבדתם את ה' אלקיכם" (שמות כג, כה); ואמר "ואתו תעבדו" (דברים יג, ה); ואמר "ואתו תעבד" (שם ו, יג); ואמר "ולעבדו" (שם יא, יג). ואף על פי שגם הציווי הזה הוא מן הציוויים הכללים - כמו שביארנו בכלל הרביעי - הרי יש בו ייחוד, כי הוא ציווי על התפילה.

ולשון ספרי:

"ולעבדו - זו תפלה". 
ואמרו עוד: "ולעבדו - זה תלמוד".

ובמשנתו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמרו:

"מנין לעיקר תפילה בתוך המצוות? 
מהכא: את-ה' אלקיך תירא ואתו תעבד" (שם ו, יג). 
ואמרו: "עבדהו בתורתו, עבדהו במקדשו"-

הכוונה לשאוף להתפלל בו ונכחו כמו שביאר שלמה."

הרי שחיוב תפלה וחיוב הקרבנות נובעות מאותו חיוב שורשי - המצוה לעבוד את השם . 

בברכה,

רב נחום