חומרות והידורים

לכבוד השואלת, 

הלכה פירושו הכרעת הדרך ללכת בה בביצוע מצות עשה או לא תעשה מן התורה או תקנה או גזרה מדרבנן. 

כמעט כל מה שמחוייב בהלכה בשבילנו כיום, מבואר בספר "שולחן ערוך" - בשולחן ערוך בעצמו בשביל הספרדים, ובהגהות של הרמ"א בשביל האשכנזים. 

"חומרא" פירושו כאשר על פי הלכה אין צריך לחשוש לאיזה דבר איסור - כגון דבר שאסור באכילה שניתוסף כחומר אחד ביצירת כמוסה, שעל פי הלכה מותר לבלעו, מכיון שאין איסורי אכילה אסורים אלא כאשר אוכלים אותם בדרך האכילה הרגילה - ובכ"ז אחד רוצה להחמיר על עצמו יותר ממה שמותר על פי קו ההלכה ואינו בולע אלא כמוסה שכל חומריה הם כשרים.

"הידור" פירושו כאשר אדם רוצה ליפות את צורת הקיום של המצוה, כגון שמותר על פי הלכה לעשות קידוש בליל שבת על יין שבתוך כוס של זכוכית, והוא מהדר לעשות קידוש על יין שבגביע של כסף.

מידת חסידות הוא כאשר עושה מעשה שאין חיוב לאותו מעשה כלל על פי הלכה, והוא עושה את כתוספת "לפנים משורת הדין", כדי לעשות כל מה שבאפשרי בשביל הקב"ה - אפילו דברים שלא חייבו אותו בהם כלל. הדוגמא לזה, שיש ב' שיטות האיך לעשות תפילין - דעה של רש"י ודעה של רבינו תם - ואנו פוסקים כמו רש"י, ככה שאין שום חיוב לאדם להניח בנוסף לתפילין שנעשו על פי דעתו של רש"י, עוד זוג תפילין שנעשו על פי דעתו של רבינו תם. והוא, מתוך אהבה להקב"ה, הולך ומניח גם זוג שני של תפילין שעל פי דעת רבינו תם שלא חוייב לעשות כן על פי ההלכה, הרי זה נקרא חסידות. 

ישנם בתוך החיבור של השולחן ערוך חומרות, הידורים  וחסידות מסויימים  שנזכרו ביחד עם ההלכות, ולהם יש יותר חשיבות לקיימם מאשר אותם שלא נזכרו בתוך השולחן ערוך. 

ומ"מ, העובדה שנזכרו בשולחן ערוך לא משנה את סיווגם בתוך הגדרה שהם בעצם  חומרא, הידור או חסידות. 

בברכה, 

רב נחום