מדוע לממזר מותר להתחתן רק עם נשים שהן שפחות,ממזרות או גיורות

ס"ד
 
שלום וברכה,

 

נושא זה רחב, וראוי להשיב תחילה על הקושי העיקרי הנובע ממנו.

 

מדובר באחד מסודות התורה, כי הרי כבר מסרה התורה שאין אדם נענש בעוון הוריו. אמנם דין זה ודאי ימנע, וגם יגרום לגברים ונשים להיזהר מאוד מאוד מכל סוג של גילוי עריות והבאת ממזרים לעולם (כי הרי אף אב או אם אינם רוצים שילדם יצטער בסיבתם), עדיין קשה מדוע הבן ישא את קלון ההורים. ונראה שהתשובה לדבר, הוא שלא מדובר חס ושלום בעונש לממזר, אלא זוהי מציאות רוחנית שעליה התורה לימדה אותנו - כפי שלהבדיל קיימת מציאות טבעית של מחלות גנטיות שעוברות בתורשה מההורים, כך נראה שקיים פגם רוחני שעובר ממעשה ההורים. ובדיוק כשם שיש גברים ונשים שנולדים עקרים, ואין הדבר מלמד על דופי בהם ח"ו, כך גם יש מום רוחני שמופיע בתינוק שנולד מגילוי עריות, ועל כן יש לו מוגבלות לבוא בקהל. אך כשם שאין לחשוב על אדם עקר שהוא בעל דופי ח"ו, כך גם אין לחשוב על ממזר שיש בו דופי.

 

מכאן יוצא שהתורה לא מענישה את הממזר בעוון הוריו, אלא מודיעה לכל ההורים מראש שמעשה של גילוי עריות יוצר מום רוחני בוולד הנולד, שאינו מאפשר לו להינשא כדרך כל הארץ. בטבע יש מומים הנראים לעין, וגם בעולם הרוחני יש מומים - רק שאינם נראים לעין.

 

למרות הקושי להבין זאת, חשוב מאוד לדעת שדבר זה אינו מלמד על פחיתותו של הממזר, כך אמרו חז"ל: "ממזר תלמיד חכם - קודם לכהן גדול עם הארץ"!

החברה היהודית לא היתה מזלזלת בממזר בגלל הוריו, אלא בוחנת אותו על פי מה שהוא בוחר להיות: תלמיד חכם או עם הארץ. בכל רחבי התנ"ך אנו מוצאים שאין גורלו של אדם נקבע על פי ייחוסו: אברהם אבי האומה היהודית נבחר בזכות רצונו בה', למרות שאביו היה עובד אלילים. יעקב נבחר להיות זרע ישראל למרות שלא היה הבכור. יוסף נבחר לגדולה למרות שהיה הקטן שבין האחים. שאול נבחר למלך למרות שלא היתה ניכרת בו הגדולה מתחילה. דוד המלך נבחר למרות שהגיע מרות המואביה, וחשבו עליו בקטנותו שהוא ממזר. וכן הלאה וכן הלאה, התנ"ך מלא בעדויות אלה - שהפוכות לגמרי לכל אמונות הגויים על מעמדות וייחוס וכבוד. יוצא איפוא שבחברה היהודית, הממזר לא היה חש מנודה כלל ועיקר, היות שהתנ"ך מלא במוסר וחינוך המלמדנו שכל גדלותו של האדם נקבעת על פי מעשיו ובחירתו לעבוד את ה'. על זו הדרך, התורה דורשת לאהוב את הגרים ולסייע להם - למרות שלפני כן הם היו גויים עובדי אלילים. היות והתורה הקדושה קובעת מיהו האדם על פי מעשיו, ולא על פי הייחוס והמוצא שלו.

 

הנה דוגמה יפה לכך מהגמרא:
"מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית המקדש, והיו הולכים כל הציבור אחריו. כיון שראו (הציבור) את שמעיה ואבטליון (שהיו גרים תלמידי חכמים גדולים) - עזבו אותו והלכו אחרי שמעיה ואבטליון. בסוף באו שמעיה ואבטליון להיפטר בברכה מן הכהן הגדול. אמר להם (הכהן הגדול): יבואו בני עממין לשלום (כלומר הוא הזכיר להם את עובדת היותם בני גרים)! אמרו לו (שמעיה ואבטליון): יבואו בני עממין לשלום - שעושים מעשה אהרן (שהיה אוהב שלום ורודף שלום ונוח לבריות), ולא יבוא בן אהרן לשלום - שאינו עושה מעשה אהרן". (יומא דף עא, עמוד ב).

 

לגבי שאלתך הספציפית, מדוע מותר לממזר להתחתן עם גיורת, חשוב לזכור תחילה שגם הממזר הוא יהודי בעל נשמה יהודית גמורה, ולכן חייב בכל תרי"ג מצוות. הממזר איננו "חצי גוי" וגם לא "גר", אלא יהודי בן אברהם, רק שיש לו את סוג ה"מום" שעליו דיברנו.

בדבר התשובה, ייתכן שישנו דמיון מסויים בין ממזר לבין הגר: הממזר הוא בעל נשמה יהודית גמורה (ולכן חייב בקיום תורה ומצוות), אלא שגופו הפיזי הוא התוצר של הורים שחטאו בגילוי עריות. בדומה לו, גם הגר זוכה לנשמה יהודית גמורה, אך גופו הפיזי הוא התוצר של הורים גויים שלא קיבלו תורה מסיני. יוצא איפוא שבשני המקרים הבן נאלץ "להתנתק" מהוריו הפיזיים, כי הוא אינו ממשיכם ה"רוחני". ולכן חיבורם מגיע מנקודה משותפת. אולם הממזרות של היהודי עוברת בתורשה, אלא אם כן נשא שפחה.

כמו כן, בגלל שהגיורת זוכה בנשמה חדשה ללא עבר, ואין לה "אבא ואמא כשרים", אז הממזר יכול להתחבר אליה - כי גם הוא למעשה חסר "אבא ואמא כשרים", ועברו לא מיוחס אליהם. ביחד הם יכולים לפתוח "דף חדש".

 

בברכה,
דניאל בלס