הלכות ומנהגים
למה אני מטייל כשישנם יהודים רעבים בארץ?
- א' שבט התשע"ה
שאלה
כבוד הרב שלום אני מסנה להיות מאמין אקטיבי ולהשתמש במצוות כדי ליצור קשר עמוק עם הבורא. חשוב לי לסייע בתיקון העולם. חשוב לציין שאני לפעמים מתנדב למען הקהילה ואני נותן צדקה (האמת היא שאני לא ידע אם אני נותן מספיק). מצב הכלכלי שלי טוב. אני גבר בן 42 והילד השני שלנו בדרך. אני לא בזבזן אבל אני נהנה לפעמים לטייל ואפילו לצאת לחו״ל. אני ואשתי לפעמים יוצאים למקומות בילוי כולל במסעדות. אנני שואל את עצמי ״איך אתה יכול לעשות את זה כאשר ישנם יהודים בארץ שבקושי שורדים?״ האם זה לא אטימות? האם ככה אפשר לקרב את הגאולה? לא מספיק לשמור את הלכות שבת וכשרות. אני לא רוצה לחיות בבועה בורגנית.
תשובה
שלום וברכה
ראשית אביע את הערכתי על רגישותך הרבה לזולת ועל טוב ליבך.
ההלכה קבעה לנו גבולות על עניין מצוות הצדקה והיא שיש לתת עשירית מההכנסות לצדקה והמהדר יתן חומש - 20 אחוז מההכנסות שלו לצדקה. אם אתה נוהג כך אתה נוהג כראוי ומותר לך גם לבלות וליהנות בצורה סבירה וכמובן גם לחסוך ליום סגריר שלא יבוא.
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il