האם יכול להיות שבעלי אינו הזיווג שלי?
הוא שונה ממני לחלוטין, אין בינינו אהבה. האם יכול להיות שהוא לא הזיווג שלי? האם אנחנו צריכים להישאר יחד?
הוא שונה ממני לחלוטין, אין בינינו אהבה. האם יכול להיות שהוא לא הזיווג שלי? האם אנחנו צריכים להישאר יחד?
"איזו גאולה כבר יכולה לצמוח במקום הכי קשה שלי בנפש?", שאלה אותי חברה בט"ו באב, אחרי שיחה שופעת קשיים. "את לא מבינה שזהו. גם את הבחורים הלא נורמלים כבר לא מציעים לי. אין, זה אבוד. שום דבר יפה וטוב לא יצמח כאן יותר. לך היה מזל, אני מקרה אבוד". מה יש לי לומר לה?
כאשר אנו מתחברות לאהבה היציבה של הבורא אלינו, ומוכנות לקבל ולהפנים אותה לעומק הלב, אנו מוכנות לרפא את הגישה והיחס שלנו לעצמנו. בכוח חיבור זה מתרפאים הרבה רגשות שליליים ומערכות יחסים
מה היא אהבה באמת? הרבה שואלים, אך לא יודעים לענות. אך היהדות מלמדת אותנו את התשובה: אהבה=נתינה
הגור מלקק ומלקק, והאמא נשארת אדישה: איך זה יכול להיות?
זה מה שכואב בסיפור של מחאת ימי בין המצרים 2020. התחושה הזאת שבאותה נשימה עמוקה שמחברת את התדר של כולם ל"מהפכה של אהבה", הדמיון המודרך הקולקטיבי מבקש להעלים לא רק את ביבי, אלא גם חצי מהעם
רגע, אבא? התרחקתי ממך? זה החורבן הכי גדול. זה השקר הכי גדול, להיות רחוקה ממך
אני בטוחה שאת רוצה קשר עם הילדים שלך, אהבה הדדית וחיבור אמתי ביניכם, ילדים שגם יקשיבו וישתפו פעולה וגם יעשו את זה מרצונם, בלי שיכפו עליהם ובהגיע היום הם יבעטו וימרדו
יש מצבים שהיד שלי נכנסת לכלוב. מסדרת את זה, מלטפת את ההוא, מכניסה אוכל. כעבור שעה, אם אכניס שוב את היד, הם יתנהגו שוב כמו זרים... שכחו אותי. תובנות מאוגרים, מי היה מאמין...
אם האדם מסיר את צערו וטרדתו לפני השבת, ומכניס שמחה עצומה לליבו על עצם יום השבת – הקב"ה מסדר לו את טרדתו ופותר לו את מצוקתו, בעבור שהשתדל לכבוד השבת. כי מי שמשקיע לכבוד השבת – השבת הקדושה מחזירה לו. מי שמאמין בשבת ומראה לה' ביום הזה אהבה – מלמעלה מחזירים לו כפליים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה