"מעולם לא חשבתי לגדל משפחה ברוכה, אך זכיתי ל... 17 (!) ילדים"
מבומביי שבהודו, דרך דימונה הדרומית ועד לבני ברק המעטירה: חנה עמר, אימא לשבעה עשר ילדים וצלמת אירועים, משתפת באתגרים ייחודיים בדרך לגידול משפחה מאוחדת ומבורכת
מבומביי שבהודו, דרך דימונה הדרומית ועד לבני ברק המעטירה: חנה עמר, אימא לשבעה עשר ילדים וצלמת אירועים, משתפת באתגרים ייחודיים בדרך לגידול משפחה מאוחדת ומבורכת
ערב שבת בראשית: אנשים שמתחילים התחלות חדשות, משתפים בתחושות, בחששות ובתקוות. והפעם: רחלי גשייד שעברה עם משפחתה דירה ופותחת דף חדש
נו, תשאלו אותי "ולמה זה מעצבן אותך?". מה אכפת לי אם הם בטוחים שהם מושלמים? איפה זה נוגע לי בנקודות רגישות בלב?
אבל לפני שאתם מסתכלים עלי במבט שיפוטי כזה, שמבין הכול, תבינו שגם לי היה רע מבפנים. לא סתם חיפשתי ריגושים והנאות מבחוץ. מהר מאד גיליתי שלא שם אמצא את האושר... המכתב שלעולם לא יישלח
ערב שבת בראשית: אנשים שמתחילים התחלות חדשות, משתפים בתחושות, בחששות ובתקוות. והפעם: מוריה ישראלי שהעבירה את כל שמונת ילדיה לחינוך תורני, ולרגע לא מצטערת על כך
חתונה היא אירוע חשוב ומרגש באופן עקרוני, ללא ספק. אז למה אני כבר בקושי מתרגש מסוג מסוים של חתונות? (בעיקר מהצד הלא-דתי של המפה)
כמה טיסות נכנסות ויוצאות מהארץ, איך אנחנו יכולים להיות שופר, וחזן אחד מיוחד בן 101
מה עושים כשמאוד רוצים לראות את הילד או הבעל מתחזק בלימוד התורה? מתפללים על זה כמובן. אין כמו תפילה מעומק הלב כדי לראות ישועות, ובפרט כשהדבר נוגע להתחזקות בלימוד ויראת שמים
כשהם חיפשו קיבוץ שיתופי, לרגע הם לא חלמו לאן זה ייקח אותם. מה קורה כשחיפוש ברשת מביא תוצאה שונה שמושכת משפחה שלימה לתמוך בחסד שיציל אותם באופן מפתיע מתאונה קשה.
חילופי אש בין מחבלים חמושים לכוחות צה"ל, במהלך פעילות למיפוי בתי המחבלים שהרגו את רס"ן בר פלח הי"ד
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה