ויהי ערב ויהי בוקר – למה היום מתחיל מהלילה?
בבוקר השמש זורחת והציפורים מצייצות – אז למה בתורה שלנו היום מתחיל דווקא בערב? דניאל בלס על היום שמתחיל בלילה, ועל מה שאנחנו יכולים ללמוד מזה על מעשה הבריאה
בבוקר השמש זורחת והציפורים מצייצות – אז למה בתורה שלנו היום מתחיל דווקא בערב? דניאל בלס על היום שמתחיל בלילה, ועל מה שאנחנו יכולים ללמוד מזה על מעשה הבריאה
'יקירי, למה לא תדון אותי לכף זכות? הטבעת שמתחת לפקק לא היתה מחוברת אליו, כי כבר דאגתי מלפני השבת להפריד את הטבעת מבקבוק זה...'
נער כבן 14, התפאר בפני חבריו, 'אני יודע לנהוג היטב...'. 'נו, הבה ונראה', אמרו לו, והוא אכן נכנס אל הרכב המונע, החליף הילוך, והרכב החל להתדרדר עד שנתקל בעץ גדול. בחסדי שמים לא אירע נזק בנפשות, אך הרכב הוזק, ועלות הנזק היא בשווי 6,000 שקלים
החתן אל בעל האומנות, מתבונן במחזורים היקרים, ו...חשכו עיניו מרוב בהלה ואכזבה. המטביע טעה, ובמקום 'הניה', כתב 'סוניה'...
"ראה נא, אני בשידוכין כבר למעלה מ-10 שנים ולא הולך לי כלל. ליבי שבור ורצוץ, אני ממש על סף נפילה לזרועות היאוש. אני מתחנן, תזכיר אותי בכל תפילה שלך, ובע"ה כאשר אזכה להתארס, בקרוב ממש, אתגמל אותך בכפליים משכרו של השדכן, דהיינו ב-2000 דולר..."
החליפה לא היתה כלל מסוג החליפות היוקרתיות שנוהג הגביר ללבוש, אלא חליפה פשוטה מאוד, אך דוקא משום כך, חש האיש הנכבד בהתעלות והתרוממות הרוח בתפילתו; 'ככל הנראה אני עטוף בכסות של תלמיד חכם שאין לו בעולמו אלא תורה...'
'סוף סוף הגיעו הצלחות עם הכסף לידייך, ובזה אני רואה את עצמי כמי שביצעה את התשלום! ומה עוד שאת השלכת בידייך את הפשטידות עם הכסף לאשפה, והרי זו 'פעולת היזק' מצידך ביחס לכספי...'
החתן, שלא ציפה לתביעה שכזו בליל שמחתו, טען כנגדו: 'לא הזמנתי אלא 200 מנות, ועליהם שילמתי, את המנות הנוספות, הוספת מדעתך, ומה פתאום שאשלם עליהן?!'
'אני מאוד מתנצל על מה שאירע, ובודאי שאת דמי המנה האחרונה אשיב לך, אך על כל המנות הקודמות, שאכלום האורחים ונהנו מהם - מגיע לי תשלום ואינך זכאי לקבלו בחזרה!...'
'תסמוך עלי', הרגיעו המוכר, 'אני אבחר לך אבטיח א'-א', ויתירה מזו, אני מתחייב בפניך בתקיעת-כף, שבמקרה שלא תהיה מרוצה ממנו, אתן לך חינם אין כסף שלושה אבטיחים!'
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה