עיניו של הבחור חשכו כשראה את ציורו מלא באיקסים...
בערב כאשר הגיע לביתו, החלה המלחמה הקבועה בתוכו. 'הציור הזה לא מוצלח בכלל', הרהר; 'שילוב הצבעים איננו מציאותי', המשיך בחיבוטי הנפש שלו
בערב כאשר הגיע לביתו, החלה המלחמה הקבועה בתוכו. 'הציור הזה לא מוצלח בכלל', הרהר; 'שילוב הצבעים איננו מציאותי', המשיך בחיבוטי הנפש שלו
'היום בצהריים האופנוע שלי התקלקל, ואין לי כלי-תחבורה אחר להשתמש בו בשבת במקרה שחלילה יזעיקו אותי להציל; אולי תוכל להעמיד לרשותי את הרכב שלך למשך השבת?...'
לאחר שסיים הספר את מלאכתו, אמר לו החתן כדברים הללו: 'מה תעשה, אדוני הספר, אם אגלה לך שהתספורת שלך תועיל לי רק במעט, כי טבע השערות שלי שהן גדלות שנית לאחר שעה-שעתיים מתום התספורת?...'
"ניצלת בגסות את מצב 'כבוד הבריות' הנורא שלי, ומעולם לא התכוונתי לקנות את המכנסיים במחיר כל כך מופקע!"
"כבוד הרב יתן לי בבקשה סגולה, שבכוחה לדחות מעלי את הפורענות". "יש סגולות וקבלות רבות", אמר לו הרב, "אך חשוב שתקבל רק אחת ותשתדל לעמוד בה"
למחרת, לא זכר כנראה החזו"א את הגערה שקיבל מהיהודי ההוא, וצעד שוב באותו מסלול, והנה שוב יורד בעל-הבית מדירתו והפעם גוער במטייל ביתר שאת: "כבר הספקת לשכוח מה שאמרתי לך אתמול?! מדוע אתה מבזבז את זמנך לריק"?!...
לאחר פטירתו של העשיר, נפלה מחלוקת גדולה בין שני בניו היורשים אודות ירושת ספר התורה. כל אחד מן השניים ויתר על כל הכסף והזהב ובלבד שיזכה בספר התורה הנדיר אשר לא יסולא בפז
הרב המזועזע, פנה לשוחח עם הנער הערבי, והלה סיפר כי היהדות מאד מעניינת אותו, "ובפרט השיעור המתובל בבדיחות שמוסר כבוד הרב במתיקות. אני כה נהנה עד כדי כך ש'סחבתי' עמי עוד ועוד נערים להצטרף...
רופאים רבים נחלקו עליו, וטענו כנגדו שזו בודאי מחלה מסוכנת ועל החולה בה לאכול ביום הכיפורים
אך עד מהרה נוכחו כי כוונה אחרת לרבם, וכאשר גמר את מעשה המילה והגיש לפיו של הנימול אצבע טבולה ביין כנהוג, התבטא שלא כדרכו ואמר: "נכנס יין יצא סוד"!
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה