המכתב שלעולם לא יישלח

אני כותבת לך מהעתיד. אני היא את. אני מבקשת, תקשיבי לי. אולי תצליחי לשמוע את הזעקה. אולי תתעוררי. אולי תתפסי את עצמך. המכתב שלעולם לא יישלח

אף אחד לא יודע שאני מחכה. כבר עבר הרבה זמן, הם חושבים שהמשכתי הלאה. הם חושבים שלב זה משחק, ששורש נשמה זה משהו שאפשר לעקור ולשתול במקום אחר. המכתב שלעולם לא יישלח

רוצה לשמור על עצמי, לא להיקשר. אבל זה בלתי אפשרי, כי למה אנחנו חיים, אם לא בשביל כל אלו? המכתב שלעולם לא יישלח

אם זה היום המאושר בחייך, אם יום החתונה הוא הפסגה של החיים – אז ממנה אפשר רק לרדת... החתונה היא הבסיס. ממנה מתחילים לעלות ולעלות. המכתב שלעולם לא יישלח

החומות הגבוהות הנמצאות בלבנו, בנשמתנו, טובות הן? מצילות, חלקם אומרים. ואני זועקת בקול חרישי – חומות של הלב, נועדו שנשבור אותן. המכתב שלעולם לא יישלח

סליחה שנטשתי, אני אתקן. את עוד תראי שהכל יסתדר. המכתב שלעולם לא יישלח

לי יש קצת מושג על העולם הבהמי, לצערי, אבל לכם עדיין אין מושג, מה זה להתפלל מעומק הלב, להאמין ולבטוח, להתענג על חסידות. המכתב שלעולם לא יישלח

למה כל כך קשה לי? כולם מחייכים, ורק אני בוכה בפנים, וקשה לי להתגבר. המכתב שלעולם לא יישלח

איזו לגיטימציה יש לי להמשיך להתאבל עלייך אחרי 8 חודשים? איזו זכות יש לי לא להירדם בלילה מרוב מחשבות עלייך, ואז לבכות אל תוך הכרית בלי שאף אחד ישמע? והרי אני "בסך הכל בת דודה"... המכתב שלעולם לא יישלח

היא מנסה להכחיש, אבל זה לא באמת משנה. אני יודעת את האמת, אני יודעת את הכאב. המכתב שלעולם לא יישלח

אמא שלך נקרעה, צדיק שלי. לגזרים. כל יום נשברה לרסיסים. ואבא כל כך ניסה לעזור, אבל כמה אבא יכול להיות גם אמא גם אבא? המכתב שלעולם לא יישלח

בזכות מלחמתך העיקשת שבה את מתמודדת בגבורה, את זוכה להחיות אנשים. המכתב שלעולם לא יישלח

האם את זוכרת להעריך את מה שיש לך היום, או שכל כך התרגלת לטוב הזה, שהפך מובן מאליו? המכתב שלעולם לא יישלח

בסוף שאלתי בצד שאלה, ואת היית כ"כ אכפתית, רגישה ומבינה. אז אלו מילים שאולי באחד הימים יגיעו אל ייעודן. המכתב שלעולם לא יישלח

עדיף שאתה תיהרס מאשר שאני הייתי עוד מעט נהרסת... המכתב שלעולם לא יישלח

לרגע בלי להיכנס לנעלי השני, עוד מעט ואשכח איך נראות נעלי שלי. המכתב שלעולם לא יישלח

אין טובה ממך, את מחיה אותי מכל הריצות. את המתנה היקרה, מרגוע לנשמה. המכתב שלעולם לא יישלח

הפסיקו לבנות סביבכם חומות – לא של מלבושים, לא של כבוד, לא של תואר, לא זוהר. המכתב שלא יישלח לעולם

מבין רסיסי דמעותי המלוחות, ותחת עפעפי שמבכי נפוחות, מסתכלת אני עליכם, ואומרת, וכי יודעים אתם מה אני בליבי נוצרת?! המכתב שלא יישלח לעולם