המכתב שלעולם לא יישלח

לרגע בלי להיכנס לנעלי השני, עוד מעט ואשכח איך נראות נעלי שלי. המכתב שלעולם לא יישלח

אין טובה ממך, את מחיה אותי מכל הריצות. את המתנה היקרה, מרגוע לנשמה. המכתב שלעולם לא יישלח

בא לי קצת לצייר ציורים בלי כל הערכה, רק שיתנו כח לנשמה, כי באמת באמת – בפנים היא שמחה. המכתב שלעולם לא יישלח

הפסיקו לבנות סביבכם חומות – לא של מלבושים, לא של כבוד, לא של תואר, לא זוהר. המכתב שלא יישלח לעולם

מבין רסיסי דמעותי המלוחות, ותחת עפעפי שמבכי נפוחות, מסתכלת אני עליכם, ואומרת, וכי יודעים אתם מה אני בליבי נוצרת?! המכתב שלא יישלח לעולם

לברוח, לנוס, להתחבא – זה לא משחק, אלא המציאות. המכתב שלעולם לא יישלח, שנכתב ליום השואה האחרון

רק דבר אחד מנחם אותי – שאני יודעת שלא מצאת מישהי בעולם שתוכל לעמוד בזה יותר ממני. המכתב שלעולם לא יישלח

איך קרה שבדיוק אני לא קבלתי שום משלוח מנות? ואולי דווקא זה משלוח מנות מיוחד מהקב"ה? המכתב שלעולם לא יישלח

ידעתי שזה גדול ממני. שאני לא בסדר, שאני שבר כלי, אני לא מסוגלת להתעלות, להפסיק, לצאת מזה כבר! ידעתי שאני שבויה בתוך הרגל רע. המכתב שלעולם לא יישלח

אני יודעת: הרבה בלבולים, הרבה כאוס. הרבה שאלות פילוסופיות ושאלות קיומיות. את לא היחידה שיש לה בעיות. אף אחד לא מושלם. המכתב שלעולם לא יישלח