אורלי סמירה

כל רגש הוא תגובה לסיטואציה לא נורמלית באופן לגיטימי ביותר. אנחנו רוצים להרגיש את הקושי (כן, זה חשוב!!!) אבל לייצר חווית מסוגלות, ככל שניתן

מחקרים רבים מראים שרגשות משפיעים על היכולת לעכל ולספוג שומן מהמזון. אכילה רגשית יכולה להשפיע על חילוף החומרים, על השמנה ועל הבריאות. איך אפשר להתמודד?

הגיבוש של הדימוי העצמי אינו מתקיים בוואקום, אלא בסביבתנו החברתית, תוך השוואה (ביזמתנו או על ידי אחרים) לאחרים

אנחנו חיים במצב לחוץ גם ככה. בנוסף לגורמי המתח השגרתיים, כמו שעות ארוכות בעבודה ובלימודים - המצב הביטחוני לא ממש רגוע גם ביום יום. מה עושים כשפוחדים?

האם בכלל אפשרי לתפקד באופן מושלם כל כך, כל הזמן, כך ששום פגם או חולשה לא יצוצו לפתע ויחשפו את האדם לנחת זרועה של השיפוטיות הביקורתית?

מתי הניקיון הופך לבעיה? מה הגבול בין ניקיון פסח לבין הבעיה המכונה הפרעה טורדנית-כפייתית?

כדי לעמוד מול קהל עם רמת חרדה מתונה ולא הרסנית, אדם צריך לחוש ביטחון, להאמין ביכולותיו וכישוריו ולחוש כי גם אם תפקודו לא יהיה מושלם - הנזק שיגרם לו אינו בלתי הפיך

לחץ (stress) וחרדה מזיקים מאוד כשהם הופכים למחסומים בחיינו ומונעים מאתנו לעשות את הדברים שאנחנו רוצים או צריכים לעשות

כך תוכלו להבחין אם התחושות שלכן מגיעות ממצב חולף ונורמלי, או שמדובר בדיכאון שדורש טיפול. וגם: איך מטפלים בדיכאון?

סובלים מחרדה חברתית? ישנם דברים שיכולים להקל עליכם את החוויה בסיטואציות חברתית. קבלו 10 טיפים יעילים