שִׁוִּיתִי הַמְּשׁוֹרֵר
שיויתי הוא איש גלמוד שאין לו אף קרוב בעולם. מדי פעם, הוא מבקר את הרבנית לאה צ'ולק, שמכינה לו במיוחד, בכל פעם שהוא מגיע, עוגה בלי קמח, שמן וסוכר. כהכרת הטוב כותב לה שיויתי שיר בחרוזים. יום אחד הוא נעלם...
הדסה צ'ולק
21.08.14 | 10:41