מיכל אריאלי

למה הנטורי קרתא כל כך קיצוניים? ממה נובעת העקשנות שלהם? האם הם באמת לא משתמשים בכספי המדינה? איך הם מתפרנסים, ומי מתחזק את המוסדות שלהם? קבלו את השאלות המעניינות (והמטרידות) ביותר שרציתם לשאול על הנטורי קרתא, וגם את התשובות כמובן

זן חדש הוקם בדת החילונית וגורס שהיא פתאום כבר לא כל כך חופשית, ויש לה לא מעט חוקים והלכות. אחת ההלכות נוגעת למה שנעשה במרחב הציבורי, וכאן תקשיבו טוב: הוא חייב להיות מעורב, אסור שתהיה בו שום הפרדה

מה גורם להם להציע לכם דווקא בחור מסוים? למה הם מפסיקים להציע הצעות? מה תוכלו לעשות כדי לדרבן אותם לעבוד עבורכם יותר? ומהו פער הגילאים הגדול ביותר שהם הצליחו לשדך? שדכנים מובילים ובעלי ותק משיבים על כל השאלות

"את יודעת לאיפה בעלך לוקח אותך? אתם הולכים לגיהינום", כך אמר נהג המונית לרבנית גרוסמן לפני 51 שנה, כשעברה עם בעלה – הרב יצחק דוד גרוסמן להתגורר במגדל העמק. מאז הספיקו הרב והרבנית להקים בעיר רשת מוסדות, להביא לסגירת כל החנויות בשבת, להקים מערך כשרות ואפילו סלון לשמלות כלה, הכל בנחת, בחום ובהרבה אהבה. הרבנית אסתר גרוסמן בראיון מרגש

הספר שבזכותו זכתה תמר שניידר לישועה, הדרשן המחונן ששבה בקסמיו את גבי שניידר, החזרה בתשובה של אבנר שאקי, הלימוד הייחודי של דבי רייכמן והנסיעה המסויטת של מיכל אריאלי – כותבי הידברות בפרויקט משותף בו מספרים על הספר שלימד אותם לחיים

שלא תטעו לחשוב - ליברמן אינו איש עקרונות, הוא פשוט דואג לכיסא שלו, ולכן החליט לנופף בדגל שנאת הדת. מה זה אומר לנו? ומה הקשר של הקרחת לכל זה?

התיקנים (ג'וקים בלע"ז) הפכו למכת מדינה אמתית, הם נראים בכל מקום, צצים מכל חור וגם אם לא מפחדים מהם, וודאי שלא נעים להיתקל בהם פנים אל פנים. קבלו את כל הדרכים לסילוק התיקנים, אחת ולתמיד

משה כהן, בעל חנות הפלאפל במבוא מודיעים היה זה שפינה את האנשים מהבתים כשפרצה השריפה. "בתוך רבע שעה פינינו יישוב שלם, כשסיימנו לפנות את הבית האחרון נכנסו הלהבות", הוא מספר. ואיך הגיבו התושבים כשהבינו שאין להם להיכן לחזור?

ישראל גליס נולד בדיוק תשעה חודשים אחרי שאמו התפללה אצל הרשב"י, אהרון דרוק פגש בציון תיירים שרק בזכותו גילו את יהדותם, יוסי זליקוביץ הוזעק להגיש עזרה בדיוק באמצע 'מה נשתנה', ואסתר שניצר התחייבה ערב חתונתה: "אני מזמינה את הרשב"י". אנשי מירון מספרים על עצמם

להצחיק וללמד, לשמח ולהחכים: עמי מימון מספר בגילוי לב על הלחץ בתכניות, על המקורות מהם הוא שואב את החידות וגם על הרגע הקשה, בו נפרד מבנו