מכתב

"אני מחבק את כל המשפחות שאיבדו את יקיריהם ואת הנפגעים. אלה שבבתי החולים ופגועי החרדה. הרגשתי שאנחנו עם אחד. המוות נוגע לכל אחד מאיתנו": אביב גפן במסר נוקב לירון לונדון, על רקע דבריו המפלגים והפוגעניים

הפניתי את ראשי לעבר המסך התלוי, שלא זוכה כמעט למבט עינינו מעומס השיחות. והנה, פניו מביטות אלי מהמרקע, כשהוא מנגן במלוא המרץ. הרצתי את עיני הלוך ושוב להבין איך זה קרה שהוא כאן ושם

איך מנחמים אדם שאבד את בנו רח"ל? מכתב ניחומים מרגש

לא באת מעצמך. יש מישהו שנתן לך חיות, שנתן לך קיום, והוא הבורא האוהב והאהוב. ואם הוא נותן רק טוב - אז את טובה לנו, כי את מאיתו. המכתב שלעולם לא יישלח

ואני, כמה התביישתי בך. כמה שמרתי אותך בסוד. כמה הכחשתי כל קשר. כמה לא הבנתי שאת זו שמצילה אותי. המכתב שלעולם לא יישלח

רוצה במקומך לראות אם לך מעומעם, להיות לך רגליים שרצות מכאן לשם, רוצה להיות לך פה לומר את מה שבתוכך, רוצה להיות כולי שלך, בלי למה, בלי איך. המכתב שלעולם לא יישלח

אני מודעת היטב שלשנינו היה קושי גדול בתקשורת, מטען שלקחנו לביתנו עוד מילדותנו, וזה ממש לא עזר לנו להתגבר על קשיי הזוגיות היקרה שלנו. המכתב שלעולם לא יישלח

רק תושיטי יד. כבר יהיה מי שיאחז בה וייקח אותך למקום בריא יותר. המכתב שלעולם לא יישלח

בבקשה, תן לי להירדם גם אם המחשבות לא נותנות סיכוי, תן לי להירגע גם אם המחשבות תפסו נפח לא רצוי... ואז, ביום בו אקום אחרת, אדע שלא רק שלחת סימן, אלא פשוט באת לכאן. המכתב שלעולם לא יישלח

כמה יכול להמשיך ילד בלי משחקים ובלי חברים? אבל לא העזתי, עד שהגיעה הישועה. זה היית אתה, אבא. המכתב שלעולם לא יישלח

נכון, זה לא יהיה קל ופשוט, ולא נהיים צדיקים ברגע. זה דורש הרבה מאמץ, ובייחוד כוח, לקום לאחר נפילה, במיוחד אם קרה לאחר זמן ממושך של שמירה ועבודה עצמית פנימית. מקווה שבעזרת ה' אצליח בכך. המכתב שלעולם לא יישלח

עכשיו, למול השלהבות, נמסות להן כל החומות, ושוב הקשר טהור וחזק. המכתב שלעולם לא יישלח

"אני לא יכול לנחם אותך באמת. אין באוצר המילים שלי מילים שיכולות לנחם אותך באמת. אני רק רוצה לחבק אותך חזק ואת המשפחה על האובדן הגדול. שלמה, הילד שלך הוא הילד שלנו. אתמול הגעתי לחלוק כבוד אחרון לליהוא והדמעות לא פסקו. עוד לא התקרבתי אליך, עמדתי מרחוק, כי רציתי לתת את המרחב שאתה צריך כרגע אבל אני אבוא, אני אבוא לחבק אותך פיזית"

מצמרר: שלמה בן בסה, אביו של הטייס ליהוא ז"ל שנהרג אתמול (ג') בתאונת אימונים קטלנית בדרום יחד עם מדריכו רס"ן במילואים איתי זיידן ז"ל - כתב לפני כמה שנים שיר שבו לכאורה 'חזה' את האסון

מכתב שהושאר בחנות והופץ ברשת לא הותיר את הגולשים אדישים: "כותב לכם ילד שקצת לא מבינים אותו בחיים"

מתחילה להבין שלכל דבר יש הזמן שלו, ואם דוחפים חזק – לא תמיד התוצאה היא להגיע רחוק. יש גם אופציה של ליפול על הרצפה.

נכון שאת מרגישה עכשיו מרוסקת ומיואשת, אבל אל תשכחי להעריך את עצמך על הדרך שעברת. המכתב שלעולם לא יישלח

במקום ללמוד, בעצם לא יושבת, כל כך קשה כשהישועה מתעכבת... המכתב שלעולם לא יישלח

לא הבנתי מה את רוצה, למה את מבזה אותי. ואז כל מה שעשיתי בלי כוונה, התחלתי לעשות בכוונה. אבל מתוך השפלות שהגעתי אליה, נבניתי. המכתב שלעולם לא יישלח

הוא יישאר בלבך כל חייך, ורוצה לראות את החיוך נסוך על שפתייך, רוצה לראות אותך שמחה ומאושרת. המכתב שלעולם לא יישלח