הרב ישראל קעניג

פרשת אחרי מות-קדושים

בלב הגהינום והתופת הסבו מאות יהודים מורעבים מול מצה אחת ואז התעורר דיון: מי יקבל אותה? סיפור מרטיט מלפני כשבעים וחמש שנה משרטט קווים ליציאה לחירות בתוככי הגלות הכי לא גלותית

כל כך הרבה אנחנו מדברים על החשיבות של תרומה לצדקה. עצרנו פעם לחשוב מה עושה הנתינה הזו אצלנו? לתת. להתרומם. לקבל

כולנו רוצים למצוא חן בעיני הזולת. עם כל הכבוד לטיפים - איך אנחנו יודעים שזה ישפיע על הצד השני? תקשיבו למלאכים של יעקב

אנחנו אוהבים להרגיש אציליים יותר כשאנו רואים הנהגה טובה ומאמצים אותה לעצמנו. כמה מסוכן זה יכול להיות? וגם: המחשבות המסתוריות שלעולם לא נדע

הכתב הבולט בחזית הבניין והדו"ח שמסרו המרגלים: איך זה קשור לעולם הפרסום? אבל חשוב יותר: איך הפרסום הזה קשור אליכם

מה הכוונה בלשון הקודש (רמז: לא בעברית) "לעזוב"? עזבו אתכם מניחושים, היכנסו לקרוא

ההקבלות לקורונה ולצרעת בטח תפסו אתכם יותר מדי פעמים. אז כאן לא תקראו עליהן. וגם לא על נפנופי האצבע המזהירים כמה אתם לא בסדר...

למה משה מבקש מאהרן שיגיד לבני ישראל? ליתר דיוק: "ידבר לאמור"? אם גם לכם מתקלקלים לפעמים מכשירים בבית - כדאי שתקראו איך כדאי לטפל בהם. וגם באחרים

"למה, אבא? ל-מ-ה?", התייפחתי בבכי מטלטל, רועד ללא שליטה. "מה רע עשיתי לך שככה עוללת לי?!", בכיתי את נשמתי. אבל המצבה הדוממת לא החזירה מענה. וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ