הרב ישראל קעניג

פרשת אחרי מות-קדושים

בלב הגהינום והתופת הסבו מאות יהודים מורעבים מול מצה אחת ואז התעורר דיון: מי יקבל אותה? סיפור מרטיט מלפני כשבעים וחמש שנה משרטט קווים ליציאה לחירות בתוככי הגלות הכי לא גלותית

כל כך הרבה אנחנו מדברים על החשיבות של תרומה לצדקה. עצרנו פעם לחשוב מה עושה הנתינה הזו אצלנו? לתת. להתרומם. לקבל

כולנו רוצים למצוא חן בעיני הזולת. עם כל הכבוד לטיפים - איך אנחנו יודעים שזה ישפיע על הצד השני? תקשיבו למלאכים של יעקב

אנחנו אוהבים להרגיש אציליים יותר כשאנו רואים הנהגה טובה ומאמצים אותה לעצמנו. כמה מסוכן זה יכול להיות? וגם: המחשבות המסתוריות שלעולם לא נדע

הכתב הבולט בחזית הבניין והדו"ח שמסרו המרגלים: איך זה קשור לעולם הפרסום? אבל חשוב יותר: איך הפרסום הזה קשור אליכם

מה הכוונה בלשון הקודש (רמז: לא בעברית) "לעזוב"? עזבו אתכם מניחושים, היכנסו לקרוא

ההקבלות לקורונה ולצרעת בטח תפסו אתכם יותר מדי פעמים. אז כאן לא תקראו עליהן. וגם לא על נפנופי האצבע המזהירים כמה אתם לא בסדר...

למה משה מבקש מאהרן שיגיד לבני ישראל? ליתר דיוק: "ידבר לאמור"? אם גם לכם מתקלקלים לפעמים מכשירים בבית - כדאי שתקראו איך כדאי לטפל בהם. וגם באחרים

"למה, אבא? ל-מ-ה?", התייפחתי בבכי מטלטל, רועד ללא שליטה. "מה רע עשיתי לך שככה עוללת לי?!", בכיתי את נשמתי. אבל המצבה הדוממת לא החזירה מענה. וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ

כמה תשומת לב אנו מקדישים לפסוקי הקרבנות? רובנו לא כהנים וגם לא לוויים, ועדיין התורה שייכת לכל יהודי. אז מה עושים עם הדם של האיל ב-2020?

אנחנו מומחים בלחפש אשמים וגם בלמצוא אותם. את מי אנחנו מאשימים כמעט תמיד רק כשהוא לא אשם?

סוג של מעצר בית, אה? מבחן אישיות מרתק (נא לשמור על חיסיון ציונים. הם לעיניכם בלבד!) בימי ה"קורונה", לפי מילה אחת מפרשת השבוע

למה החליטו יהודים שמשה רבנו מת? איך עובדים עליכם לפעמים בעלי עסקים במבצעים שלא היו? המתכון למזעור טעויות ואי נעימות

תמיד אמרו לכם שלא יפה להרגיש גדולים יותר מהשני. בטח גם שמעתם שתמיד עדיף לתת ולא לקבל. למצוות הדלקת המנורה (וגם למנהל החדש) יש דמי פורים לתת לכם

שם התורם שמאחורי תרומה אנונימית נחשף ואז הכל משתבש לחלוטין. איך קשורה הפרוכת שהייתה במשכן, ומאוחר יותר במקדש, לחיים של כל אחד מאיתנו?

למה נזכרים לרצוע את אוזנו של העבד רק אחרי שש שנים? השרפה הפולנית תזכיר לנו מה עושים כשמיתמר עשן מהמנוע בעיצומה של נסיעת החיים

"גהינום! גהינום! גהינום!" - מכירים את אלה שכל הזמן מנופפים בעונשים שעושים לנו רע על הלב? הם צודקים או לא? רעיון מחשמֵל

מה עושים אנשים שלא צמאים? מתעקשים דווקא על קצין הביטחון! הסיבה - עד כמה שתישמע לכם פרוזאית - קשורה לכל אחד מאיתנו

מבחני הכבוד של פרעה, הסירוב המחוכם של משה ופשפש אחד שהרס לילה במלון. על אמנות המשא ומתן והיכולת להתפשר בחיינו