הרב דניאל פנחסוב

חשוב לתת לבן זוגנו יחס אישי, דהיינו: לעצור רגע גם בזמן שעסוקים ולהתעניין באמת בבן הזוג – מהם צרכיו וקשייו, ומה עובר עליו

לאחר כמה שנים שהבלגתי ושתקתי לנוכח התנהגותה, מתוך לחץ נפשי לא יכולתי לסבול עוד, והייתי יוצא מן הבית לזמן מה

"את חושבת שיש כאן ממה להתפעל?!", הפטיר משה, והסביר: החברה רוצה לשמור על שמה הטוב, וחשוב לה שנמשיך להיות בין לקוחותיה... לכן אין לה צורך בהוכחות, ואינה רוצה להיכנס לוויכוחים

לעיתים אנו תופסים את חברנו על דרך השלילה, ואנו הופכים להיות ביקורתיים ופוסלים את מעשה חברנו. יש לדעת, כשאנו פוסלים את זולתנו אנו בעצם פוסלים את עצמנו

פעם, בני זוג שהיו מתגרשים היו אומרים עליהם: "אוי וי, איזה מסכנים!", משום שהנורמה החברתית הייתה שהאנשים הנשואים הם המקובלים בחברה. אבל היום הנורמה החברתית אומרת שלהיות אדם גרוש הוא דבר מקובל. וכפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבקרב הציבור הישראלי אחוז הגירושין הוא מעל ל-30%. אם כן מדוע בכל זאת מכניס האדם את עצמו למסגרת הנישואין?

הוא שונה ממני לחלוטין, אין בינינו אהבה. האם יכול להיות שהוא לא הזיווג שלי? האם אנחנו צריכים להישאר יחד?

למה בעלי מעדיף לעזור לשכנים ולחברים, אבל כשאני מבקשת ממנו משהו – הוא מתחמק? כמה תובנות חשובות על נישואין

כדי להגיע לאהבה אמיתית בכל מצב, יש לבנותה ע"י נתינה אמיתית, מבלי לצפות לתמורה. בדיוק כמו שרואים אצל הורה שגידל את ילדו, ונתן לו, והשקיע בו ללא גבול

מדוע לא נעים לאשתי כאשר אני עוזר בבית הורי, ומה גורם לה להתפרץ על בני משפחתי?

הגישה היהודית סוברת שהסדר הוא הפוך - הצרכים בעצם נשזרו באישיותו של האדם, כדי לגרום לו ליצור קשר עם בני אדם אחרים, ובעיקר עם בורא עולם

אם האישה רואה שלא אכפת לבעלה היכן כדאי לתלות את התמונה, ולא אכפת לו מה שתכין לאכול, וכיצד היא מתלבשת ומתנאה לפניו, הרי זה משדר לה שלא מעניין אותו מה שקורה בבית

טוב לו, נוח לו ונעים לו להימצא בסביבת חברים או משפחה, שמהם הוא מקבל משוב חיובי, משוב עם חיוך, משוב עם הארת פנים, משוב של הערכה

הוא מפתח חשיבה שסדר העדיפויות של בן זוגו אינו תקין. ולכן הוא עלול אפילו להגיע לתובנה, שבן זוגו איננו מעוניין לדאוג לו בכנות

בעלי לא משתף איתי פעולה כשאני מתלוננת בפניו על יחסה של אמו אלי. מה אפשר לעשות?

שכאשר אין גבולות ברורים בין בני הזוג למשפחה המורחבת, לא ניתן לעבור לשלב השני - "ודבק באשתו והיו לבשר אחד"

בגלל חוסר הבנה או חוסר מודעות לאי השקט שלה, יכול הבעל לראות בכך טרדנות וביקורתיות, שיכולים להביא אותם להידרדרות ביחסים שביניהם

אני עושה כל כך הרבה בשביל אשתי, אם כך למה היא מתלוננת כל הזמן ומספרת עד כמה קשה לה?

בני הזוג יוצרים תקשורת טובה במהלך הפגישות שלפני הנישואין, אך לאחר הנישואין המצב משתנה: הבעל כבר אינו זקק לשיחה

הבעל מצפה מאשתו שתביע בקולה עד כמה הוקל לה בסיועו, שהיא נהנית מעזרתו ובזכותו היא מרגישה טוב יותר. אולם האישה רואה את עזרת בעלה כדבר המובן מאליו

בעלי לחוץ, אבל הוא לא משתף אותי בקושי שלו. האם הוא מרוחק ממני? למה הוא עושה זאת? על תת המודע של הגבר