הרב צבי נקר

יוסף טס לבלגיה, וגילה לחרדתו, שחבילת היהלומים שלו נעלמה. כך כשהוא נתון במערבולת של הסתרה, וחתונת בתו מונחת על הכף, הבבא סאלי זצ"ל הבטיח שהוא לא יינזק, והישועה הוכפלה כפל כפליים

"רק עכשיו חזרתי מבית החולים, אני לא יכול לדמיין איך הייתי מצליח להיכנס לתוך אווירת החתונה". הוא שתק לרגע, ואחר כך המשיך "נס, נס שלא שאלנו שאלות"

"לו היית נכנעת לדרישותיי ומוותרת על השבת שלך, היית נרצחת בידיהם האכזריות, וגם אני לא הייתי נשארת בחיים. איזה כוחות נפלאים יש לכם היהודים, שבדיוק ברגע הנכון יש לכם משהו שמגן עליכם"

אחרי ששילם הוא סיפר לי: "תמיד אחרי שחזרתי מהקניה היה איזה נזק. חלב התפוצץ, ירקות התפזרו, שקית נקרעה, משהו נשכח. תמיד! תמיד היה נזק, עד שחשבתי שככה זה"

ר' משה פרוש, שלא היה זקוק לגפרורים וכפתורים, המשיך בדרכו. אולם לאחר מכן נעצר, וחשב שאם אישה גדולה ומכובדת עומדת בשוק ומוכרת גפרורים אי אפשר שלא לקנות ממנה ולסייע לה

בפתח הבית עמד שמעון בכבודו ובעצמו, אוחז בידו את ערימת המתנות של הבן ואומר: "שלום עליכם, מדוע שלחתם לי את המתנות הללו, שלכם הן"

משפחה מוצאת את עצמה בחום כבד בלי אפשרות לנסוע הביתה. הרצון להודות פותח להם שערים

"דעו לכם כי לא כוחכם או גבורתכם הביאו לתפיסתי. אני הוא האשם היחיד בה, משום שהפרתי את הבטחתי לרב היהודי"

"בכל אופן", המשיך עמרי, "הבקשה שלי היא שתלמד אותי משהו מהתנ"ך כדי שלא אסתבך בפעם הבאה עם סיפורים כאלו"...

ההורים היו המומים. לאחר כמה דקות של התאוששות, הבהיר לו אביו כי הוא חייב לנסות להשיג מחילה, והוא כלל לא בטוח שזו תתקבל