אברהם וינרוט

דבר שאין בו קדושה אינו יכול לברך את שמו של הקב"ה, שהרי אין לו כל שייכות אליו והשגה בו. הגשמי אינו מכיל את הרוחני והנשגב. לכן, ראוי קילוס זה להיאמר רק מפי המלאכים

ראיית המכלול של מצווה זו, הכוללת היבטים שונים, מביאה לכך שהאדם יוכל להכיל את שני הציוויים של אהבה ויראה כאחד, בלי לחוש סתירה ביניהם.

מה מיוחד במצוות העלייה לרגל בשלוש הרגלים, שדווקא מחמתה אי אפשר לעקור את עם ישראל מן השורש? למה לא נזכרה מצוות תלמוד תורה, או שבת או ברית המילה?

שני המשלים של קורח היו מכוונים כנגד משה ואהרן והיה קורח מביא ראיה שאין ישראל צריכים לשניהם, לא למנהיג בתחום המעשה ולא למורה דרך בתחום התלמוד והעיון, חלילה

היציאה ממצרים והכניסה לארץ הם לא שני דברים עוקבים אלא שני דברים שלובים בתהליך אחד של גאולה. הטריז שתקעו המרגלים בין שני חלקי התהליך, סיכל את הגשמתו

אם מסירים מעל הפרק את הביטויים החיצוניים של השראת השכינה בשני הבתים, במה מתבטא העוז של השראת השכינה בבית הראשון על פני השראת השכינה בבית השני?

לפני החטא האדם קיבל החלטות מושכלות בלי אינטרס עצמי גשמי כלשהו של תאווה לעונג. עם אכילת עץ הדעת נולד באדם רצון עצמי-גשמי

בין אם ישבו תחת ענני כבוד ובין אם ישבו בסוכות ממש, לכל הדעות, הם היו יושבים בצל האמונה, מנותקים מהוויה גשמית וטבעית וחוסים תחת הגנה ושמירה ניסית של ה'