לאור המהר"ל

האש הלבנה מבטאת את הטוב והחסד האלוקיים כי "הלובן מורה על הזכות והטוב". האש השחורה לעומת זאת מבטאת את האמת

חומר יכול לפשוט צורה וללבוש צורה אחרת. לעומת זאת, החלק המופשט לא נוטה להשתנות. מעפר ואף מברזל אפשר ליצור צורות שונות, אבל לא מאש

הקללות נועדו ליצור מציאות שבה לעם ישראל אין אפשרות מעשית להיפרד ולהתנתק מאלוקיו. תכלית הקללות היא לוודא שעם ישראל לא יפר את הברית לעולם

כאשר נותנים שלושים ותשע מכות מתקנים את הגוף החוטא בשלמותו, ולא נותר שייר הזקוק לתיקון. ומה מתקן את הנפש שנוצרה ביום הארבעים?

מחשבת האוון של העדים חלה על ראשם, כמו אבן שאדם מטיח בקיר השבה על ראשו. לא הקיר העניש אותו אלא הוא שהביא את האבן על ראשו שלו

מה פשר היראה של אדם מאביו ואמו? אנו מבינים את תחושת הכבוד של אדם כלפי הוריו אך איזה מקום יש ליראה? האם יש לאדם מה לחשוש מפני הוריו?

ראיית המכלול של מצווה זו, הכוללת היבטים שונים, מביאה לכך שהאדם יוכל להכיל את שני הציוויים של אהבה ויראה כאחד, בלי לחוש סתירה ביניהם.

מהי החשיבות של ידיעת שפות ע"י המלך? ומדוע היה חשוב לפרעה שיוסף יישבע כי ישמור את סודו שיש לו יתרון של ידיעת שפה אחת מעבר לשפות שמכיר פרעה?

בדירתו ובמשכנו של האדם יש התפשטות מכוחותיו, כנודע מדברי הבעש"ט שכוחות נפשו של האדם מתפשטים לקנייניו ולרכושו. חטאי האדם מחלחלים למקום שבו הוא נמצא ומטמאים אותו

כאשר אדם יורד ברוחניות, הוא נמשך למטה מהר מאוד, כמו כל אדם שחש בקלות המרוץ כשהוא בירידה. לעומת זאת, כאשר האדם מבקש להתעלות מעל למשיכה הגופנית הטבעית שלו, הוא לוחם ביסוד החומר שבו

מה מיוחד במצוות העלייה לרגל בשלוש הרגלים, שדווקא מחמתה אי אפשר לעקור את עם ישראל מן השורש? למה לא נזכרה מצוות תלמוד תורה, או שבת או ברית המילה?

לכאורה, אם טומאת המת נובעת מריחוקו של הגוף מהקב"ה, הרי שהדברים קל וחומר במקרה של מת שאינו יהודי. מדוע אם כן, דווקא הגוי המת אינו מטמא?

היציאה ממצרים והכניסה לארץ הם לא שני דברים עוקבים אלא שני דברים שלובים בתהליך אחד של גאולה. הטריז שתקעו המרגלים בין שני חלקי התהליך, סיכל את הגשמתו

5 חומשים, 5 חלקים בכוחות הנפש, 5 חלקים ברוחניות, 5 עינויים ביום הכיפורים – מה הקשר בין כולם?

אם מטרתו של נער זה הייתה להימנע משיער יפה כדי להתגבר על יצרו, יכול היה לגלח את שיערו מיד. מדוע היה הנער צריך לעבור תהליך של גידול השיער כנזיר בטרם שיגלחו לה'?

אם מסירים מעל הפרק את הביטויים החיצוניים של השראת השכינה בשני הבתים, במה מתבטא העוז של השראת השכינה בבית הראשון על פני השראת השכינה בבית השני?

לחכמה אין מחיר שוק. ממילא, הקונה את חכמת הרופא אינו יכול לשלם מחיר אחר מזה שהוסכם לו בטענה כי המחיר מופקע ביחס למחיר השוק של החכמה

יום הכיפורים והיובל כאחד מבטאים שיבה מן המרחק אל ההוויה המקורית שלו, ובשניהם מה שהתרחק מנקודת המוצא שלו - מתקרב ומתחבר שוב לשורשו

יום טוב הוא מעין ימות המשיח. בימים האלה אי אפשר לחדש דבר. אבל, מגמה שהחלה קודם לכן ניתן להעצים. ממילא, הכנות לשבת שהחלו בימות החול, יכולות להתעצם ולהגיע לידי שלמות וגמר גם ביום טוב

האם זה הבסיס שכל מצוות התורה הם רק פרטים שלו? האם אפשר בדרך זו להסביר למשל את מצוות השבת? או את המצווה להניח תפילין?