"אחד"

עם כרכרות פרשים וצבא שלם: נשיא איראן, רוחאני, ערך ברחובה של עיר קבלת פנים ממלכתית לאנטישמי, ראש ממשלת שבדיה, אחד משונאי ישראל הגדולים

שירת הים צופנת בתוכה רעיונות מחשבתיים שמהווים את אבני היסוד של הקיום האנושי בכלל, והקיום היהודי בפרט, ומציעה להם פרשנות מרתקת. צפו בשיעורה של סיון רהב מאיר על פרשת בשלח

מהם ארבעת הדברים שכל יהודי צריך כדי להיות מאושר? ומדוע לא מספיק רק אחד מן הדברים הללו, כדי להגיע אל האושר? הדרך לקורת רוח אמיתית של העולם הזה

בערב ט"ו בשבט, מצאתי עצמי חושבת על בועז. זה שלא נבהל מעניותה של רות ומנוכריותה – אלא רואה את הפנימיות שלה, את המעשים והצניעות שבה. זה שנושא אותה, סוף סוף, לאישה. ומתוך המחשבה עליו, אני נושאת תפילה שכך בדיוק זה יהיה - כשהמיועד לי יגיע

תחקירנית שיצאה להתנדב ולסקור 14 בתי אבות ברחבי הארץ, חזרה עם תוצאות מזעזעות. "ההזנחה נוראית, אנשים יכולים לצעוק שעות, ואף אחד לא ייגש אליהם"

את תרחיש האימה שאירע בביתה של יפה חיון מיקנעם בשבועות האחרונים, היא לא מאחלת לאף אחד: שקית ובה עשרות אלפי שקלים שבעלה חסך עבור חתונת בתם, נזרקה בטעות לפח האשפה. אלא שלפעמים 'חלומות מתגשמים', ולסיפור יש סוף טוב במיוחד

ועוד אחד חזק: כשאמא שלך איחלה לך שיום אחד הילדים שלך יעשו לך את מה שעשית לה, היא שכחה שיום אחד היא תצטרך לעשות להם בייביסיטר

אחד הסיפורים החזקים שתתוודעו אליהם: כשויני - איש נמוך קומה שעובד כמתדלק באחת מתחנות הדלק בניו ג'רזי, הכיר לראשונה את ר' גלצהלר - ראש ישיבה חרדי, ידידות עמוקה התפתחה ביניהם. אבל יום אחד הביקורים התכופים פסקו, ובמשך שנתיים תהה ויני לאן נעלם חברו היהודי, עד שגילה את האמת בדרך מופלאה במיוחד

הקב"ה ריחם עלינו, והוציא אותנו ממצרים. אך האם אמנם הכל היה רק מרחמים? פרט אחד קטן בפרשה מראה לנו שהיה כאן הרבה יותר מרחמים. היו כאן חסד ואהבה

דרום תל אביב מלאה במסתננים, והתופעה גורמת לשינוי דמוגרפי מחריד: מתוך 10 תינוקות שנולדים בתל אביב, 9 מהם גויים