דבורי וקשטוק

אדם שטוען שהוא בביטחון בה', אבל עולמו הפנימי לא רגוע ושָלו, משקר לעצמו. המדד היחיד לביטחון בה' זו התחושה הפנימית שלנו

אם אנחנו מבינים שלכל טיפה יש כוח כשהיא באה בכמות גבוהה, עקבית, תמידית – אפשר להבין שיש לה כוח לטוב, אך גם לרע. במקרה של ר' עקיבא, מדובר בכוח טוב. אבל לפעמים יש לטיפות כוח רע, הרסני

הפסקתי לספור את המילים "אני ממש מרגישה שיצאתי לחירות. תודה עליך" (בניסוח כזה או דומה) או "אני מרגישה שהגעתי אל הגאולה שלי". אני לא מצליחה להתרגל לזה. ולא רוצה להתרגל לזה

שימו לב, מתי לומדים להעריך משהו? ובכן, זה קורה כשמאבדים משהו, או כשלא היה אותו מלכתחילה והשגתם אותו

הצרות שלנו הם לא עסקת חבילה. מה שמגיע – מגיע ומה שלא - לא. לא יהיה גרם של צער נוסף ממה שנכתב לך מלמעלה. ההתמודדות מדודה, מחושבת. לכולנו יש "בשמים של יוסף", השאלה אם אנחנו רואים את זה

אפרת ברזל נפגשת לשיחה אישית עם נשים מיוחדות שישתפו אותנו ברגעים המעצימים והמרגשים בחייהן - הכי פתוח שיש, במסע אל עצמינו, מבפנים אל החוץ ובלי מסיכות. והפעם - אפרת בשיחה עם דבורי וקשטוק ואסנת פריד

אנשים עם הפרעת קשב וריכוז שהולכים לאנשי מקצוע שלא מזהים את ההפרעה ולא יודעים את מאפיינה ואת הדרך לסייע בה, ימצאו את עצמם הולכים שוב ושוב למטפלים, מאמנים ויועצים למיניהם, ויוצאים עם כלום

הגילוי הזה נתן לי הרבה מאד כוח. כוח שהיה חסר לי כבר כמה שנים, בהם סחבתי רגשות אשם על כך שגם כשאני עם הילדים – אני לא פנויה אליהם כמו שאני רוצה

"אז למה הגעת היום?", שאלתי אותו. "כי אני רוצה שיהיה לאמא של הילדים שלי טוב. אני יודע שאם היא תטפל בעצמה היא תהיה אמא מופלאה. גם ככה היא אמא נהדרת, אבל אני יודעת שהפרידה עשויה לפרק אותה"

פניתי לכמה נשות מקצוע, שכל אחת מתמחה בתחום אחר, כדי לעבד את האירוע הקשה וכדי להבין מה המשמעות של גירושים כשלך 4 ילדים ומטבע הדברים עלייך להתמודד עם תהליך לא פשוט